בואו נודה באמת: בניגוד לחשבון הבנק שלכם, העולם לא זקוק לעוד טונות של זהב, המצוי בשפע באסטרואידים במערכת השמש. אף אחד לא יאבד שן כי לא היה מספיק זהב כדי להכין כתר. זהב הוא יקר משום שהוא יחסית נדיר ויש לו גם שימושים בתעשייה, אבל יש חומרים נדירים שהם באמת יקרים מפז, תרתי משמע. חומרים שאילו הייתם יכולים להביאם לכדור הארץ, הייתם יכולים להציל את העולם.
הכירו את הליום-3. בזמן שהליום רגיל (הליום-4) מורכב משני פרוטונים ושני נייטרונים, בהליום-3 יש רק נייטרון אחד. לכן יש מדענים המאמינים שהליום-3 הוא המפתח לגביע הקדוש של ייצור האנרגיה: היתוך גרעיני.
שלא כמו ביקוע גרעיני, שהוא פיצול גרעין אטום של יסודות כבדים כמו אורניום, היתוך גרעיני הוא מיזוג גרעינים קטנים לגרעינים גדולים יותר. השמש שלנו – וכל הכוכבים כמוה – מייצרת אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני. היתוך גרעיני הוא דלק העתיד, אלא שיש בעיה אחת: מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, קבוצות מדענים מרחבי העולם שוברות את הראש בניסיון ליצור מערכת היתוך גרעיני שמשחררת יותר אנרגיה מכפי שהיא צורכת – ולא מצליחות. והסיבה לכך היא שבתגובות גרעיניות נפלטים נייטרונים שגורמים לבזבוז אנרגיה, ועל הדרך הופכים את סביבתם לרדיואקטיבית. מאחר שבהליום-3 יש נייטרון אחד פחות, בהיתוך שני אטומים של הליום-3, למשל, לא משתחרר אף נייטרון והמערכת הופכת לכדאית מבחינה אנרגטית. אם כן, הליום-3 עשוי להפוך את החלום למציאות, לשחרר את האנושות מתלותה בדלקי מאובנים ולהזניק אותנו לכוכבים – עם דלק כוכבים.
למרבה האכזבה, כאן בכדור הארץ הליום-3 הוא גז נדיר ביותר. השמש שלנו, שכאמור מייצרת הליום-3 כחלק מתהליך ההיתוך הגרעיני שלה, פולטת מולקולות הליום-3 כל הזמן, אלא שהאטמוספרה שלנו חוסמת את דרכן.
לירח, כידוע, אין אטמוספרה כזאת, וההליום-3 המגיע מהשמש פשוט נספג בו כבר כמה מיליארדי שנים. כ- 100 מיליון טון כבר ספוגים באדמתו. חממו את אבק הירח ל-600 מעלות צלזיוס, והאד שיצא ממנו – זה הליום-3.
לו הייתם ממלאים תא המטען של מעבורת חלל בהליום-3, הייתם דוחסים לשם בערך 25 טון, והמשלוח האחד הזה היה מספיק כדי לענות על כל תצרוכת האנרגיה של כל ארה"ב למשך שנה. במחירי שוק האנרגיה האמריקני, מטען כזה שווה 250 מיליארד שקל, שלא לדבר על ההפחתה המשמעותית בגזי החממה המגבירים את ההתחממות הגלובלית.
שלא במפתיע, סוכנויות חלל ויזמים פרטיים מרחבי העולם לוטשים עיניהם אל גז הלבנה, אבל נראה שבמרוץ לדלק כוכבים הסינים פתחו פער ניכר על מתחריהם. אם הכול יתנהל כשורה, ב-2019 תשוב הגשושית הסינית צ'אנג-אה 5 עם 2 ק"ג אדמת ירח – הדוגמית הראשונה מאז תוכנית אפולו – במטרה להתחיל לכרות את החומר בכמויות תעשייתיות כבר בעשור הקרוב.
לא מצאתם את דלק העתיד שיציל את האנושות? רוצים לקפל את הבסטה וזהו? נסו למכור את כדור הארץ יד שנייה. לא תאמינו כמה כסף הוא שווה.