סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

האם מכונית הטסלה שאילון מאסק שיגר לחלל היא גם שלכם?

Image
איור ג'ונו על רקע צדק | NASA/JPL
מימין: הטסלה של מאסק בכדור הארץ (של מאסק). משמאל: הטסלה של מאסק בחלל (של כולם) |קרדיט: einstraus
 
כשאנחנו מביטים בהוד ובהדר של שמי הלילה, יש וודאי מי ששואל את עצמו: רגע, אפשר לרשום את זה בטאבו?
 
 
אז לא, אי אפשר. בפעם הבאה שסוחר חלקלק יציע למכור לכם חלקה על הירח, אתם מוזמנים להפנות אותו לאמנת החלל החיצון מ-1967. האמנה קובעת שהחלל החיצון הוא נחלת המין האנושי (סליחה חוצנים!), והוא חופשי לשימוש ולחקר כל המדינות, כל עוד השימוש הזה נעשה לצורכי שלום. הירח, כוכבי הלכת והחורים השחורים העל-מסיביים במרכזי הגלקסיות הספירליות – כל אלה של כולנו.
 
 
אמנת החלל החיצון הייתה חיונית בשלהי שנות השישים; היא מנעה את גלישת המלחמה הקרה לחלל בכך שאסרה על המעצמות להציב כלי נשק להשמדה המונית במסלול סביב כדור הארץ או לערוך ניסויים גרעיניים בחלל.
 
 
אלא שהאמנה הישנה לא ממש מספקת מענה לאתגרי המאה ה-21. לפי האמנה, כל אחד יכול לעשות בחלל ככל העולה על רוחו – כל עוד השימוש הוא לצרכי שלום. רוצים לשגר כדור דיסקו מנצנץ, שגורם לזיהום אור? אין עם זה בעיה חוקית. תפסתם את מכונית הספורט שאילון מאסק שיגר לחלל ובא לכם לקחת אותה לסיבוב? שלכם. מעבר לקו קרמן, אין לאף אחד בעלות על שום דבר. אוטופיה!
 
 
אלא שאוטופיות, כדרכן של אוטופיות, יכולות להפוך מהר מאוד לדיסטופיות. דמיינו, למשל, את התרחיש הבא: המאה ה-22 ואתם מתיישבים בקולוניית מאדים. את הבית שלכם בניתם במו ידיכם. כאן נולדו ילדיכם (המעוותים, בואו נודה, בגלל כוח המשיכה החלש). יום אחד נכנס השכן שלכם ולוקח לכם את הלפטופ, את המיטה ושניים מהילדים. לפי אמנת החלל, השכן לא עבר פה על שום חוק. כל עוד הוא לא הורס את הלפטופ או את הילדים, הם שלו ממש כפי שהם שלכם.
 
 
אבל רגע, אם כל החלל שייך לכולם – מה נעשה כשנגיע לחומרים יקרים המשייטים בחלל, כמו זהב או פלטינה?