בלילה שבין ה-23 ל-24 במרס, בשעה 1:40 לאחר חצות, נוכל לצפות שוב במחזה המרהיב של התקבצות הירח עם אחד מכוכבי השבת הבהירים בשמיים – אַלְדֶּבָּרָן. הירח יחלוף צפונית לאלדברן במרחק זעום – כרבע מעלה בלבד, מרחק ברקיע השווה בערך למחצית לקוטרו של הירח עצמו.
מובן שהאמור הוא לגבי זווית הראייה שלנו, כאן, מכדור הארץ. בפועל, כוכב השבת הבהיר מרוחק מהירח ומאיתנו מרחק בלתי נתפס של כ-65 שנות אור. ממרחק כזה אי אפשר לראות בעין שאלדברן הוא למעשה כוכב זוגי: צמד השמשות הסובבות זו את זו מורכב מענק כתום ודומיננטי, הגדול פי 44 מהשמש שלנו ומאיר בעוצמה חזקה פי 350 מעוצמתה, ומננס אדום, צנוע ועמום, שגודלו כשליש מהשמש שלנו. גם המרחק ביניהם בלתי נתפס: פי 607 מן המרחק שבינינו לשמש. עם זאת, מהמרחק שבו אנחנו צופים בשני הכוכבים האלה, הם נדמים לכוכב יחיד, אחד הבהירים ביותר בשמי הלילה.
אלדברן: עין השור
אלדברן מחבב את המפגשים האלה עם הירח שלנו, בשל סמיכותו למישור המילקה, שהוא מישור מסלולם של כוכבי הלכת במערכת השמש, וכן – גם של הירח שלנו. מדי תקופה מתרחשת סדרה של התקבצויות תכופות שכאלה, וכעת אנו בעיצומה של סדרה שעוד צפויות בה כמה התקבצויות קרובות השנה. כדאי לעקוב אחריהן, שכן סדרת ההתקבצויות הבאה תחל רק בשנת 2033. ממקומות מסוימים על פני כדור הארץ ניתן לצפות אף באירועי התכסות שבהם הירח מסתיר את אלדברן לגמרי. אם במקרה אתם נמצאים הערב בחלק הצפוני של יבשת אסיה, אירופה או אמריקה, יתמזל מזלכם ותוכלו לצפות בהתכסות שכזו. אם לא, אירוע התכסות נדיר ייראה מארצנו הקטנה רק בשנת 2034, זמן קצר לאחר תחילת סדרת ההתקבצויות הבאה.
אלדברן הוא הכוכב הראשי בקבוצת שור (אלפא בשור), ובזכות בהירותו הרבה ומקומו בקודקודו הדרום-מזרחי של משולש הכוכבים המציין את ראש השור, הוא זכה לציין את עינו. אפשר לומר שאין זו הפעם הראשונה שירח צד את עינו של השור גדוש היצרים. במיתולוגיה היוונית השור מסמל את זאוס, מלך האלים. זאוס, אשר הוקסם מהנסיכה אירופה – אשר על שמה נקרא ירחו המפורסם ביותר של צדק – וביקש לפתותה, הפך את עצמו לשור לבן ונעים הליכות, וכשאירופה טיפסה על גבו הוא ניצל את ההזדמנות, דהר עימה אל עבר הים, וחטף אותה לאי כרתים.
