סקרני חלל
arrow-left
סקרנות אסטרונומית

מה באמת נמצא לפנינו כשאנחנו מתבוננים בשמש השוקעת?

 
זו אולי שאלה קצת מוזרה אבל לפני שנענה עליה נגלה לכם שבלי כוונה רעה, שיקרו לכם כל השנים: מה אם היינו אומרים לכם שכל המודלים של מערכת השמש שראיתם עד היום, ללא יוצא מן הכלל, אינם נכונים? 
 
כל המודלים של מערכת השמש שראיתם עד היום שיקרו לכם | Chesley Bonestell
 
אף מודל אינו מתקרב אפילו לייצוג הולם של יחסי המרחק בין כוכבי הלכת. גם אם הירח היה בגודל של פיקסל אחד בודד, אין מסך מחשב בעולם שיכול היה להציג מודל של מערכת השמש כולה, בקנה מידה! לא מאמינים לנו? כנסו לאתר "אם הירח היה פיקסל אחד": התחילו מהשמש והתרחקו ממנה עוד ועוד באמצעות גלילה של העכבר, המדמה מהירות שעולה בהרבה על מהירות האור. כשהאצבע שלכם תתעייף, לאחר עשרות מיליוני קילומטרים, תגיעו אולי לכוכב הלכת הקרוב ביותר אליה: כוכב חמה
 
לכן, גם את מערכת השמש שלנו לא נוכל לראות לעולם כפי שהיא בהווה. מהירות האור היא אדירה אמנם, 300 אלף ק"מ לשניה כזכור, אבל מרחבי מערכת השמש אדירים עוד יותר.  נניח שאתם מתבוננים בשבתאי, למשל, כאשר הוא זורח בשמים ומחזיר לעיניכם את אור השמש. למעשה אתם רואים אותו כפי שהוא היה לפני למעלה משעה שלמה וגם זה, כשהוא הכי קרוב אלינו. 
 
ומה לגבי השמש שלנו?
 
האור שיוצא מפני השמש ועושה את דרכו לכדור הארץ, מגיע אלינו תוך שמונה דקות. זה אומר שבדקות האחרונות של השקיעה, השמש היפה בה אתם מתבוננים כבר אינה שם מולכם, במרחק של כ-150 מיליון קילומטר.
 
שקיעה בחוף סנט קילדה, מלבורן, אוסטרליה | צילום: James Jardine
כל המודלים של מערכת השמש שראיתם עד היום שיקרו לכם | Chesley Bonestell
 
 
אז בפעם הבאה שאתם בים, צופים בשקיעה עם חברים, תסבירו להם שבעצם, השמש עצמה כבר "שקעה" מעבר לאופק ומה שאתם רואים, זה את השמש כפי שהיא היתה בעבר, לפני שמונה דקות.
 
אבל אם אתם רוצים ממש להדהים אותם, תגידו להם שלמעשה, כל האור הזה שמופץ סביבנו, ממש לפני שיורד הלילה, מגיע לעיניים שלנו לאחר מסע מפרך כבן 200,000 שנה מאז שהוא נוצר!
 
אז אולי באמת כדאי לשאול אותו, את האור: מה לקח לך כל כך הרבה זמן?