320px-La_luna_nel_pozzo.jpg
נניח שכל הפלנטות במערכת השמש, כולל כדור הארץ ומאדים ואפילו ענק הגזים צדק הגדול פי 318 מכדור הארץ, כולם היו עשויים מים. ונניח שהיינו יכולים לרכז את כולם בדלי אחד ענק ולשפוך הכל בבת אחת לעבר השמש. אז…
אפשר להגיד שזה לא היה מזיז לה.
השמש כה עצומה, עד שהיא מהווה 99.9% מהמסה של כל מערכת השמש, כולל כל הפלנטות, האסטרואידים, השביטים וכולי.
אוקיי, אז בואו נחשוב בגדול: אילו היה לנו דלי מים בגודל של חצי שמש לפחות, האם היינו יכולים להחליש את עצמתה?
לא! מהסיבה הפשוטה שהשמש אינה בוערת. כזכור, מה שגורם לה להפיץ אור, הם אותם גרעיני אטומי המימן הנמחצים זה אל זה, מתאחדים, הופכים לגרעין אטום הליום ומשחררים אנרגיה שבסופו של דבר מגיעה לפני השמש ומופצת לכל עבר. מה שגורם לאטומי המימן להימחץ זה אל זה, זו המסה האדירה של השמש, שיוצרת כוח משיכה שדוחס הכל פנימה. לכן, אילו היינו שופכים מים על השמש, היינו רק מוסיפים לה עוד מסה של מימן (מולקולות מים עשויות מימן וחמצן). לכן, לזרוק מים על השמש זה כמו להוסיף שמן למדורה: עוד דלק! דלי מים בגודל של חצי מסת השמש היה גורם לה להאיר חזק יותר.
368px-Trouvelot_-_Solar_protuberances_-_1873.jpg
ואם נוסיף יותר מדי מים – נניח, מים במסה פי עשרים ממסת השמש – התוספת תגרום לשמש לא רק להאיר חזק יותר, אך גם להתכלות מהר יותר פי מאות מיליוני שנים. כלומר, באופן אירוני, אם נוסיף כמות מספיק גדולה של מים, בכל זאת נצליח לקצר את חייה.
מובן שכל זה לא אפשרי, אפילו לא תאורטית. כמות אדירה כל כך של מים היתה פשוט סובבת סביב השמש כמו ענן עצום ולשמש זה לא היה מזיז. היא פשוט היתה ממשיכה לאדות את הענן מבפנים.
כך או כך, השמש בסופו של דבר תדעך ותיכבה. , מאז היווצרותה לפני 4.6 מיליארד שנה השמש כבר שרפה בערך חצי מדלק המימן שלה.
זה בסדר, אין צורך למהר החוצה להשתזף; נותרו עוד 5 מיליארד שנה עד שהיא תגיע לקץ חייה.
עד אז, אם האנושות תהיה בכלל קיימת, אולי היא תמצא דרך להגיע לכוכבים אחרים. מה שמביא אותנו לשאלה הרצינית מאוד: האם "גדול עלינו" להגיע אי פעם למערכת שמש אחרת בגלקסיה?