מבעד לעננים: לאחר מיליארדי ק"מ, ג'ונו מגיעה לצדק

המסע הזה נמשך חמש שנים וארך 2.8 מיליארד קילומטרים, והיום בבוקר (שעון ישראל), אם הכל ילך כשורה, הוא יגיע לסיומו: הגשושית ג׳ונו, ששוגרה על ידי נאס״א אל מעמקי מערכת השמש ב-2011, מגיעה לכוכב הלכת הגדול והמסיבי ביותר בשכונה שלנו – כוכב הלכת צדק (יופיטר). עם הגעתה, תתחיל הגשושית להקיף את כוכב הלכת במסלול לא שגרתי, ממרחק של עד אלפי קילומטרים בודדים מעל ענני הגז הצבעוניים המעניקים לו את מראהו המרהיב.

 

האלה הרומית יונו (באנגלית "ג'ונו") פיזרה את שכבות העננים שמאחוריהם הסתתר האל יופיטר, בעלה שהיה גם אחיה (כן, אלה היו "משחקי הכס" של פעם) לאחר שזה התאהב באיו. כך גם הגשושית ג'ונו המגיעה עתה לענק הגזים הקרוי על שמו של מלך האלים, תעניק לחוקרים מבט מעמיק מבעד למאות קילומטרים של שכבות הגז. סופו של מסעה יסמן את תחילת פרויקט המחקר שצפוי לשפוך אור על שורה של שאלות יסוד שלא זכו עד היום למענה מספק. האם, למשל, במעמקי שכבות העננים האדירות של צדק ישנה ליבה מוצקה, כפי שרוב החוקרים מעריכים כיום? ומה באשר לכמות המים או החמצן שבכוכב הלכת? 

 

בראש ובראשונה מבקשים מדענים להבין את סיפור היווצרותו והתפתחותו של כוכב הלכת, שהוא עדיין בגדר מסתורין. הסיפור הזה יכול לספק רמזים לגבי התפתחות מערכת השמש כולה, שכן לאחר היווצרות השמש מתוך קריסת ענני מימן והליום, צדק היה כנראה כוכב הלכת הראשון שהתפתח בסביבתה; מכיוון שנוצר משיירי הגז והאבק שנותרו לאחר תהליך היווצרות השמש, הרכבו דומה למדי לאותה ערפילית קדומה של גזים ואבק שממנה נוצרה מערכת השמש לפני כ-4.6 מיליארד שנה. למעשה, חקר צדק לא רק ישפוך אור על סיפור ההתפתחות של מערכת השמש שלנו – הוא גם עשוי להעמיק את הבנתנו באשר להתפתחות מערכות פלנטריות ברחבי הגלקסיה ומעבר לה שהתפתחו בצורה דומה.

 

צפו במסלול הבלתי שגרתי של ג'ונו סביב צדק:

 

 

 

 

ג'ונו ממשיכה את משימת הגשושית גלילאו ששוגרה לעבר צדק ב- 1995. באמצעותה המדענים גם מקווים לקבל מידע חדש על המגנטוספירה אדירת הממדים של צדק  - מרחב ההשפעה של השדה המגנטי שלו, שבדומה למגנטוספירה של כדור הארץ, מייצר גם זוהר צפוני ודרומי מרהיב בקוטבי כוכב הלכת. אלא שבמקרה של צדק מדובר בזוהר עצמתי יותר כיוון שמדובר  במגנוטספירה הגדולה ביותר במערכת השמש המתפרשת עד למרחק של 3 מיליון קילומטר. למעשה, השמש עצמה היתה נכנסת בקלות במרחביה האדירים של המגנטוספירה של צדק, ולו היינו יכולים לצפות בה בשמי הלילה, היא היתה נראית גדולה יותר מירח מלא, למרות שהיא רחוקה ממנו בהרבה. 

 

מדענים לא יודעים בוודאותאילו חומרים בליבת צדק יוצרים את השדה המגנטי המסיבי שלו. כדי לענות על השאלה הזו, הגשושית צוידה במכשיר הידוע כמגנטומטר, הממפה את השדה המגנטי בדיוק רב. גם כאן, מתברר שאנו נושאים עינינו רחוק כדי ללמוד, בין השאר, משהו קרוב מאוד: החוקרים מקווים שחקר המגנטוספירה של צדק יתרום להבנת השדה המגנטי של כדור-הארץ, שכן שכבות הגזים של צדק מעניקות מבט ישיר יותר לליבתו.

 

ג׳ונו צפויה להקיף את צדק 37 פעמים. כשתסיים את משימתה בתחילת 2018, היא תתרסק על פני כוכב הלכת. אחד מירחי צדק, אירופה, מהווה מועמד מבטיח למקום שבו התפתחו חיים במערכת השמש; מטרת ההתרסקות היא למנוע אפשרות שבו ״תכתים״ במקרה את הירח עם אורגניזמים שאולי הביאה עמה מכדור-הארץ.