סוכנות החלל האירופית (ESA) הודיעה כי חיל החלל האמריקאי זיהה מספר שברים סמוך לחלק משגר ישן, כפי הנראה לאחר שפסולת חלל פגעה בו במסלול. למרבה האירוניה, רכיב המשגר, שבעצמו מוגדר כפסולת חלל, הוא היעד של משימה שאפתנית של סוכנות החלל האירופית לניקוי פסולת חלל.
לפני עשור שוגר משגר מסוג וגה, אך המתאם בין המשגר ללוויין, רכיב בשם וספה, נשאר לרחף במסלול לווייני נמוך כפסולת חלל. הווספה בן ה-113 ק"ג הצטרף למעשה לפסולת החלל שמקיפה את כדור הארץ – 9,000 טונות לוויינים ישנים, חלקי משגרים, ברגים, שבבי צבע ואפילו ציוד אישי של אסטרונאוטים שיצאו מכלל שימוש ועוד. כל אלה יוצרים חגורה בת כמיליון שברים שמאיימת לחסום את דרכה של האנושות לכוכבים. יצוין כי במהירות של 28,000 קמ"ש, מספיקה חתיכת אלומיניום בגודל של 1 ס"מ כדי לפרק לוויין או, חס וחלילה, לפגוע באסטרונאוט.
מיליון שברים
אירופה הפכה את נושא פסולת החלל לאג'נדה מרכזית של סוכנות החלל שלה והכריזה על יוזמת "חלל נקי". במסגרת זו, ב-2020 סוכנות החלל האירופית העניקה 86 מיליון יורו לסטרטאפ השווייצרי ClearSpace על מנת שזה יטיס לוויין שיתפוס את רכיב הווספה הסורר ויוציא אותו ממסלול. זוהי למעשה המשימה הראשונה בהיסטוריה שתנסה לתפוס פסולת חלל ממשית, ולא גוף הדגמה ששוגר במיוחד לשם כך.
משימת ClearSpace-1 עתידה להמריא ב-2026, אלא שכאמור – לא ברור כעת מה מצב המטרה שלה. מעקב המשך של חיל החלל האמריקאי ושל סוכנות החלל האירופית מראה שרכיב הווספה עדיין נמצא במסלול, אך אם הלוויין השווייצרי יתקרב הוא עלול להיפגע מהשברים הקטנים שנוצרו בזמן הפגיעה במתאם, ולהתפרק בעצמו להמון שברים קטנים שיגדילו את הסיכוי להתנגשות עם לוויינים אחרים, בתגובת שרשרת שנקראת "אפקט קסלר".
פסולת חלל פגעה גם בלוויין סובייטי ישן
במקביל, לוויין סובייטי ששוגר לפני יותר מ-30 שנה התפרק במסלול, בגובה של כ-1,400 ק"מ מעל פני הים, כנראה לאחר שנפגע מפסולת חלל. האסטרופיזיקאי ומומחה פסולת החלל ג'ונתן מקדואל העריך שמדובר בלוויין Kosmos-2143 או Kosmos-2145, לווייני תקשורת ששוגרו מרוסיה ב-1991. התאונה האחרונה מבהירה שוב את הסכנה של פסולת חלל, במיוחד במסלולים גבוהים כל כך: לוויין ששוגר לגובה של 1,400 ק"מ ייפול חזרה ויישרף באטמוספרה רק בעוד 2,000 שנה.
התפרקות זו של הלוויין הסובייטי ממחישה כי בעיית פסולת החלל כאן להישאר. בכך היא מהווה גם פתח להזדמנות עסקית, עם מגמה של פתרונות שונים להתמודדות בשנים האחרונות. בנוסף למשימה האירופית אפשר לציין גם את נאס"א שמבינה את חומרת המצב והעניקה לאחרונה מענק ראשוני של 850,000 דולר לסטרטאפ TransAstra לפיתוח שקית מתנפחת שיכולה לתפוס שברים קטנים – כמו אלו שנוצרו לאחר הפגיעה בווספה.
חברת אסטרוסקייל, שאחד ממרכזיה בישראל, עובדת על פתרון בכיוון ההפוך: הארכת חיים של לוויינים כך שלא יהפכו לפסולת חלל. בחברה מפתחים בימים אלה את לוויין השירות LEXI, שנועד לחבור ללוויינים קיימים ולתדלק אותם – על מנת לשמור אותם במסלול יציב. לוויין ה-LEXI הראשון צפוי להשתגר ב-2025, ולהאריך את חייהם של חמישה לוויינים שונים.