אם הכול ילך כשורה, בלילה שבין רביעי לחמישי, בשעה 02:42 (שעון ישראל), סוכנות החלל היפנית (JAXA) תנסה לשגר את טלסקופ חלל ונחתת לירח – במשגר אחד. המשגר היפני, מסוג H-2A, צפוי להמריא ממרכז החלל טנגשימה כשהוא נושא שתי משימות שונות בתכלית: טלסקופ החלל X-ray Imaging and Spectroscopy Mission, ובקיצור XRISM, והנחתת Smart Lander for Investigating Moon, או SLIM. בשבוע שעבר השיגור נדחה כ-30 דקות בלבד לפני ההמראה בשל תנאי מזג האוויר, וביפן מקווים שהפעם זה ילך חלק.
האם יפן תהיה המדינה ה-5 על הירח?
XRISM הוא שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל היפנית והאמריקאית. הטלסקופ נועד לחקור קרני רנטגן – משימה שאפשר לבצע אך ורק מהחלל, שכן האטמוספרה של כדור הארץ בולעת כמעט את כל הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים האלה. הטלסקופ ימדוד כמה מהסביבות הקיצוניות ביותר ביקום, כמו שיירי סופרנובות והפלזמה שנפלטת מצבירי גלקסיות – וינסה לענות על כמה מהשאלות הפתוחות הגדולות בפיזיקה, כמו מהותו של החומר האפל.
אך החשיבות הגדולה של XRISM היא בהמשך המעקב. טלסקופ החלל הוא מעין דור ביניים בין מצפי הרנטגן הישנים צ'נדרה וניוטון – לדור הבא של טלסקופים, ATHENA ו-Lynx. בלעדיו, היה נוצר פער בנתונים, שכן הטלסקופים הישנים עתידים לצאת מכלל שימוש לפני שהחדשים ישוגרו. יצוין כי XRISM הוא טלסקופ החלל השני מסוגו. הראשון שוגר בהצלחה ב-2016, אך הפסיק לעבוד אחרי חודש במסלול.
שעה ש-XRISM יתמקם במסלול סביב כדור הארץ, בגובה של 550 ק"מ מעל גובה פני הים, SLIM תגביה אט אט את מסלולה, בדרכה הארוכה (אך החסכונית בדלק) לירח. בחלוף ארבעה חודשים היא צפויה לנחות במכתש שיאולי, שבצדו הקרוב של הירח.
הנחיתה תהיה הראשונה של יפן, ותהפוך אותה למדינה החמישית בהיסטוריה שנוחתת נחיתה רכה על הירח אחרי ברה"מ, ארה"ב, סין והמצטרפת הטרייה – הודו, שצ'אנדריאן-3 שלה נחתה בהצלחה על הירח לפני שבועיים.
המשימה עצמה תהיה לנחות, וליתר דיוק: לבדוק טכנולוגיות נחיתה חדשות. בזמן הנחיתה, SLIM תעשה שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים – מהסוג שמאפשר לנו להיכנס לחשבון הבנק בטלפון, או לזהות חתימה על צ'ק – כדי לזהות מכתשים על הירח. בעזרת זיהוי המכתשים, שמופו בעבר על ידי המקפת היפנית SELENE, הנחתת SLIM תדע בזמן אמת איפה היא נמצאת – ותנסה לנחות בטווח של עד 100 מטר מאתר הנחיתה שנבחר. לשם השוואה, רמת הדיוק של ה"עיט" במהלך משימת אפולו 11 הייתה בין 5 ל-20 ק"מ מאתר הנחיתה הנבחר.
היכולת לנחות סמוך לאתר הנחיתה צפויה לשפר את כל הנחיתות, הרובוטיות והמאוישות, אך היא הכרחית למימוש החזון של ארה"ב ובעלות בריתה להקים בסיס מאויש על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס. קשה לקיים תחנת מחקר מאוישת כאשר האספקה, הציוד המדעי והאסטרונאוטים שמשוגרים לתחנה נוחתים קילומטרים רבים ממנה – וצריכים לבזבז זמן ודלק יקרים כדי לנסוע לשם.
בינתיים, המקפת לסקר הירח (LRO) של נאס"א מצאה את אתר ההתרסקות של הנחתת הרוסית לונה-25. הנחתת, המשימה הראשונה של רוסיה לירח מזה 40 שנה, שוגרה ב-10 באוגוסט ונכנסה למסלול סביב הירח ב-16 באוגוסט. ב-19 באוגוסט, בזמן תמרון הנחיתה, סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס הודיעה על "מצב חירום באחת המערכות האוטומטיות". זמן קצר אחר כך אישרה סוכנות החלל כי היא איבדה קשר עם הנחתת, שכנראה התרסקה על פני הירח.
מאחר שרוסיה פרסמה את האזור שבו הנחתת התרסקה, נאס"א שלחה לשם את המקפת הוותיקה שלה ה-LRO. ב-24 באוגוסט ה-LRO צילמה את האזור, ומהשוואת התצלומים לתמונות שצולמו בעבר, ניכר מכתש פגיעה טרי שקוטרו כ-10 מטרים – מקום מנוחתה האחרון של לונה-25.
לונה-25 הייתה במרוץ נגד צ'אנדריאן-3 ההודית, שנחתה בהצלחה סמוך לקוטב הדרומי של הירח ב-23 באוגוסט. הארגון ההודי לחקר החלל הודיע כי הנחתת ויקראם והרובר פראגיאן השלימו בהצלחה את כל משימותיהם המדעיות. מאחר ששני הרובוטים מונעים על ידי פאנלים סולאריים, המשימה הסתיימה למעשה אחרי יום ירחי אחד בלבד, כ-14 ימים ארציים – אבל עם קצת מזל, ויקראם ופראגיאן עשויים להתעורר שוב בעתיד.
