עדכון (15.3): ב-2:30 לפנות בוקר משימת האספקה לתחנת החלל הבינלאמית שוגרה בהצלחה, יחד עם המעבדה הזעירה של ספייס פארמה. המעבדה היא חלק קטן מתוך 2.8 טונות של ציוד מדעי ואספקה לאסטרונואטים השוהים בתחנת החלל.
*
החברה הישראלית ספייס פארמה (Space Pharma), הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, תשגר בלילה שבין שלישי לרביעי מערכת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית, שתכלול ניסויים רפואיים של שלוש חברות משווייץ. המעבדה האוטומטית של החברה מיועדת לשיגור בחללית דרגון לא מאוישת של חברת ספייס אקס ב-14 במרץ (15 במרץ לפנות בוקר לפי שעון ישראל). היא תחובר לתשתיות החלק האמריקאי של תחנת החלל, ותפעל במשך כחודש, בטרם תוחזר לכדור הארץ בחללית דרגון.
במעבדה הממוזערת, שגודלה דומה לקופסת נעליים, יתבצעו חמישה ניסויים. שלושה מהם יהיו של חברת Cutiss, העוסקת ברפואת העור. הם יבדקו את היכולת של רקמת עור לאחות חתכים בתנאי מיקרו-כבידה, את ייצור הקולגן בעור בתנאים כאלה, וכן את היכולת של תאים להתארגן ברקמת עור תלת-ממדית.
"התהליכים האלה יסייעו בפיתוח מוצרים רבים, למשל פלסטר ביולוגי לטיפול בחתכים של אסטרונאוטים בחלל, או דבק ביולוגי לאיחוי חתכים במקרה שיצטרכו לעשות ניתוחים בחלל במשימות ממושכות", הסביר יוסי ימין, מייסד ספייס פארמה ומנכ"ל מרכז הפיתוח שלה בישראל, בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "כמו כן הם מיועדים לפתח רקמת עור תלת-ממדית המיועדת להשתלות עור קוסמטיות או רפואיות בכדור הארץ".
ניסוי נוסף ייעשה בדוקסיל (Doxil) – תרופה לטיפול בסרטן הארוזה בתוך ליפוזומים – בועיות שומן זעירות שאמורות להבטיח שהתרופה תשוחרר רק באתר המטרה. בניסוי בחלל יבדקו את יציבות הליפוזום והתרופה שבתוכו לאורך זמן בתנאי מיקרו-כבידה, כדי לבחון אפשרות לשימוש בהם במשימות חלל ולייצורם בחלל.
הניסוי האחרון הוא של חברת Supersonic, העוסקת בייצור תחליבים (אמולסיות) – תערובות של חומר מימי וחומר שומני. החברה מייצרת תחליבים קוסמטיים, בין השאר לעיכוב הזדקנות העור. בניסוי בחלל הם ינסו לייצר תחליב ממולקולות זעירות, בתקווה שהייצור במיקרו-כבידה יניב תחליב הומוגני ויציב יותר מאשר על כדור הארץ.
בעוד כחודשיים אמורה ספייס פארמה לשגר לתחנת החלל ניסוי נוסף, של ייצור בתנאי מיקרו-כבידה של תרופה למחלת קרויצפלד-יעקב. ייחודו של הניסוי הזה הוא השילוב של בינה מלאכותית בתכנון תהליך גיבוש החלבון במיקרו-כבידה ובבקרה עליו, בתקווה לייצר חלבון תלת-ממדי יעיל. את הניסוי מבצעת חברה איטלקית, אבל הפעם ספייס פארמה לא רק מספקת את הפלטפורמה, אלא גם מחזיקה ברוב הבעלות על התרופה.
"בשנה שעברה החברה שלנו הגדילה פי ארבעה את המכירות וההכנסות, והשנה אנו צפויים לגדול פי שלושה. תוכנית העבודה שלנו מלאה, והיא מתמלאת במהירות גם ל-2024, שגם בה אנו צפויים להמשיך לגדול", אומר ימין. "גם פילוח ההכנסות משתנה, וכיום כמעט כל הכסף מגיע מחברות מסחריות, לא ממענקי מחקר אקדמיים או מוסדיים. בשנים הבאות תקום בחלל תשתית מתאימה לא רק למחקר, אלא גם לייצור ממש, וגם כאן יש לנו פוטנציאל עסקי גדול, כי בשוק הפארמה אנו צריכים ייצור בהיקף קטן, של מאות גרמים או קילוגרמים – לא טונות – ואלה מוצרים שהערך שלהם הוא אלפי דולרים למיליגרם".
*
איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.