עדכון (3.9.22, 18:40): נאס"א הודיעה על דחייה נוספת בשיגור משימת ארטמיס 1, זאת בעקבות קושי בתיקון דליפה שהתגלתה בהעברת הדלק אל משגר ה-SLS. נאס"א מסרה כי השיגור יידחה ככל הנראה לאוקטובר.
***
עדכון (31.8.22, 8:00): נאס"א הודיעה כי שיגור הבכורה של משגר ה-SLS עם משימת ארטמיס 1 נדחה למוצ"ש ב-21:17 (שעון ישראל).
***
אתמול (שני) דחתה נאס"א ברגע האחרון את שיגור המשימה ההיסטורית ארטמיס 1 לירח. השיגור נדחה בעת תדלוק מנוע מספר 3 מבין ארבעת מנועי ה-RS-25 העצומים של המשגר SLS. כדי לשגר את ה-SLS יש לקרר כל אחד מהמנועים למינוס 217 מעלות צלזיוס באמצעות מימן נוזלי, ומסיבות שעדיין לא ידועות למהנדסים, מנוע מספר 3 לא התקרר בזמן לטמפרטורה הרצויה – ובסוכנות החלל האמריקנית החליטו שלא לקחת צ'אנסים בשיגור הבכורה של המשגר העוצמתי ביותר שנבנה אי פעם. מייק ספרן, מנהל משימת ארטמיס, אמר גם כי תנאי מזג האוויר השפיעו אף הם על ההחלטה לדחות את שיגור הבכורה. ישנם מספר חלונות שיגור שיפתחו בימים הקרובים ונאס"א מתכוונת לעדכן בקרוב מתי ארטמיס 1 תצא לדרך.
המשגר והחללית שיחזירו את האנושות לחלל העמוק
ארטמיס 1 היא יריית הפתיחה של חזרת אסטרונאוטים אמריקניים לחלל העמוק, עם ה-SLS, המשגר העצמתי ביותר שנבנה עד היום. בראש ה-SLS מוצבת החללית אוריון, שמסוגלת לתמוך בשישה אנשי צוות מעבר למסלול לווייני נמוך – לתקופות של עד 21 יום ללא עגינה. חללית אוריון, המיוצרת על ידי לוקהיד מרטין, היא המקבילה לתא השירות של תא הפיקוד בתוכנית אפולו – אבל מרווחת ומשוכללת בהרבה. לאסטרונאוטים שיטוסו לירח באוריון יהיה פי 1.5 יותר מקום בחללית מאשר לאסטרונאוטים שטסו לירח בתא הפיקוד של חלליות אפולו, הם ייהנו מהנוף המשגע מבעד לחלונות הגדולים – ואפילו מתא שירותים.
כמו באפולו, גם לחללית אוריון מוצמד תא שירות הכולל מנוע ראשי, מנועי תמרון וכמובן אספקת חמצן ומים. אך תא השירות של אוריון, תרומת סוכנות החלל האירופית, מפיק חשמל מארבעה לוחות סולאריים – מה שיאפשר לחללית לתמוך בשהות ארוכה יותר בחלל. מאחר שהחללית אוריון אוטומטית כמעט לחלוטין, התפקיד העיקרי של האסטרונאוטים בדרך לירח יהיה להשגיח על המערכות.
ארטמיס 1 הלא מאוישת, שתשוגר בימים הקרובים למשימה בת 26 עד 42 ימים, תבדוק את כל המערכות הללו בזמן אמת – מהמשגר דרך הפאנלים הסולאריים של החללית ועד מגן החום שאמור להגן על החללית בעת חזרתה לכדור הארץ. המשימה נועדה גם לערוך סדרה של ניסויים שיסללו את הדרך למשימות המאוישות בעתיד. אוריון תשחרר 10 לווייני קובייה (CubeSat) שבין היתר יסייעו למפות את מרבצי הקרח במכתשים המוצללים תמידית בקוטב הדרומי ולחפש אתר הולם לבסיס ארטמיס, וכן לוויין שינסה לגדל שמרים בחלל העמוק.
ניסוי מרכזי נוסף הוא הניסוי הישראלי-גרמני MARE, שנועד לבדוק באמצעות שתי בובות את האפוד המיוחד של חברת סטמראד הישראלית בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אפוד זה אמור להגן על גופם של האסטרונאוטים מפני קרינה מסוכנת, במיוחד בעת התפרצויות שמש.
העתיד של תוכנית ארטמיס
אם השיגור יוכתר כהצלחה, ב-2024 תמריא טיסת הבכורה המאוישת: ארבעה אסטרונאוטים בשר ודם ישוגרו למסע סביב הירח. ואילו ב-2025 יגיע זמנה של משימת ארטמיס 3 – המשימה שתחזיר את האנושות לירח.
כעבור שנה תשוגר ארטמיס 4, שגם כן תנחית שני אסטרונאוטים על הירח – אבל היא גם תהיה טיסת הבכורה המאוישת של משגרי SLS מבלוק 2, שיהיו עוצמתיים עוד יותר מקודמיהם. משגר זה יישא למסלול סביב הירח גם את האוריון וגם את מודול המגורים הראשון של הלונר גייטוויי, תחנת החלל הירחית החדשה שנאס"א ושותפותיה עתידות לבנות. תחנת החלל הירחית נועדה להחליף עם הזמן את תחנת החלל הבינלאומית שמקיפה כעת את כדור הארץ (שתוחלף בתחנות חלל מסחריות), ולשמש כפלטפורמה לחקר הירח. מתחנת החלל הירחית, אסטרונאוטים מכל העולם יוכלו יום אחד לחיות ולעבוד בתחנה, כשהם יורדים למסעות מחקר הולכים ותכופים יותר על פני הירח, ובהמשך גם יוצאים למשימות המאוישות הראשונות למאדים.
gateway_hero_angles_000.jpg
כך, מדי שנה תשוגר משימת ארטמיס נוספת, שתוסיף מודול חדש לתחנת החלל הירחית. במקביל, האסטרונאוטים על פני השטח יתחילו לבנות את התשתית הראשונית לבסיס הירחי – תחנת המחקר הראשונה של האנושות על עולם אחר. אסטרונאוטים של סוכנויות החלל האמריקנית, האירופית, הקנדית, היפנית וכן – אולי גם הישראלית – יחיו על ומסביב לירח לתקופות ארוכות יותר ויותר, כשהם לומדים לנצל את המשאבים המקומיים כמו מים, חמצן ודלק. 20 מדינות כבר חתמו על הסכמי ארטמיס, המהווים מסגרת חוקית ליישוב הירח בכלל ולשיתוף הפעולה הבינלאומי בתוכנית ארטמיס בפרט – ומדינת ישראל ביניהן.
artemis_cadre.jpg
המטרה: מרבצי הקרח בקוטב הדרומי של הירח
לפי התוכנית, משימת ארטמיס 3 תכלול ארבעה אסטרונאוטים שימריאו לחלל במשגר ה-SLS של נאס"א למסלול סביב הירח. שם, אסטרונאוטית ואסטרונאוט יעברו לסטארשיפ של חברת ספייס אקס. הסטארשיפ תנחת בקוטב הדרומי של הירח שעה שחללית האוריון תמשיך להקיף את הלבנה. שני האסטרונאוטים ישהו על אדמת הירח במשך כשבוע, ויערכו שורה של ניסויים – בין היתר איסוף דוגמית של מי קרח מהמכתשים המוצללים תמידית בקוטב. לאחר השלמת המשימה, השניים ימריאו מהירח בסטארשיפ, יחברו לשני חבריהם באוריון ויחזרו לכדור הארץ.
נאס"א כבר צמצמה החודש את הרשימה ל-13 אזורי נחיתה אפשריים למשימת ארטמיס 3. כל אחד מאזורי הנחיתה הללו הוא שטח בגודל 15 קמ"ר, ובכל אחד מספר אתרי נחיתה פוטנציאליים ברדיוס של 100 מטר. האזורים שנבחרו נמצאים כולם על קו רוחב 6 מעלות באגן אייטקין שבקוטב הדרומי של הירח. זוהי הקרקע העתיקה ביותר בלבנה, ובנאס"א מקווים שהנחיתה שם תעזור לפתור כמה מהשאלות הפתוחות לגבי מקור ואבולוציית הירח. בנוסף, אגן אייטקין שופע מרבצי מי קרח – שהאסטרונאוטים של משימות ארטמיס יוכלו לחקור, ובהמשך, עם בניית מושבת הירח לקראת סוף העשור, גם להפשיר ולהפיק מהם מים וחמצן.