60 שנה לסוכנות החלל האמריקאית: לנאס"א יש תכנית אמנות – והיא מדהימה

נאס"א חוגגת 60 שנה, וזאת הזדמנות טובה לספר את סיפורם של האנשים שמתווכים לעולם את קסם הקוסמוס
שתף: 
  • ציור שלוכד את המראת משגר סאטורן V, שלקח את האסטרונאוטים האמריקאים לירח | קרדיט: NASA/Paul Calle, 1963
 
ב-29 ביולי 1958 נוסד מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (National Aeronautics and Space Administration), ובקיצור: נאס"א. סוכנות החלל האמריקנית היא ככל הנראה המוסד הממשלתי המפורסם ביותר בעולם – וללא ספק המוסד היחיד שהנחית אדם על הירח, הוציא חללית אל מחוץ למערכת השמש והשיג עוד שורה ארוכה של הישגים דמיוניים-כמעט. אז איך בכל זאת מדמיינים את כל זה?
 
בנאס"א עצמה נתקלו בבעיה זו כבר בראשית הדרך, והפתרון היצירתי שלהם היה לפנות לאנשים יצירתיים. תכנית האמנות של נאס"א (NASA Art Program) נוסדה ב-1962, ארבע שנים בלבד לאחר ייסוד הסוכנות, במטרה לתווך את קסם ההרפתקה הגדולה של האדם בחלל. במסגרת התכנית, סוכנות החלל העניקה לאמנים – ציירים, מעצבים, צלמים ומלחינים – גישה ייחודית לאתרי השיגור והניסוי.
 
בתמורה, האמנים התחייבו להעמיד את יצירותיהם לרשות הציבור. לאורך השנים צברה נאס"א צברה אוסף אמנות מרשים ביותר, המונה מאות פריטים, וכוללת עבודות של אמנים בעלי שם כמו אנדי וורהול, נורמן רוקוול, רוברט ראושנברג, לורי אנדרסון ואנני ליבוביץ'.
 
האסטרונאוט ג'ון יאנג במבט מהורהר לקראת שיגור ב-12 באפריל, 1981 | קרדיט: NASA/Henry Casselli, 1981
 

אנדי וורהול על הירח

 
הכול החל בעקבות טיסת הבכורה של אלן שפרד, האמריקני הראשון בחלל, ב-1961. מנהל נאס"א דאז ג'יימס ווב (שעל שמו נקרא טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שעתיד להחליף את טלסקופ החלל האבל) התרשם עמוקות מפורטרט של שפרד שצייר האמן ברוס סטיבנסון.
 
ווב ביקש אז מסטיבנסון לצייר פורטרטים של כל האסטרונאוטים בתכנית מרקורי – וב-1962 הנחה את הסוכנות לייסד תכנית אמנות נפרדת, שתנציח את צעדיו הראשונים של האדם בחלל. יחד עם הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, נאס"א הזמינה שמונה אמנים ללכוד את משימת מרקורי האחרונה במאי 1963. הצלחת היוזמה הביאה לכך שבכל משימה מתכניות ג'מיני ואפולו נכחו אמנים, שהפיצו את בשורת חקר החלל ויצרו דימויים שהציתו את דמיון הציבור ברחבי העולם.
 
דיוקן אקספרסיוניסטי של האסטרונאוט גורדון קופר, המתרחק מחללית המרקיורי | קרדיט: NASA/Mitchell Jamieson, 1963
 
זוכרים, למשל, את הציור הצבעוני של האדם על הירח שפתח את שידורי MTV בשנות ה-90? ובכן, את הציור הזה צייר לא אחר מאשר אנדי וורהול, בהתבסס על התצלום המפורסם של באז אולדרין. וורהול השלים את סדרת הציורים ב-1987, שנים ארוכות אחרי הנחיתה על הירח – ואחרי שהוא עצמו השתתף בתכנית האמנות של נאס"א בימי אפולו. את ההדפסים המקוריים תרמה הגלריה של וורהול למרכז צ'לנג'ר לחינוך מדעי ביוסטון. 
 
הציור המפורסם של אנדי וורהול, המבוסס על הצילום האיקוני של באז אלדרין על הירח | NASA/Andy Warhol, 1987
 
 

צבע השמיים ב-TRAPPIST-1 b

 
אבל שיתוף הפעולה של נאס"א עם עולם האמנות לא נעצר בפורטרטים של אסטרונאוטים ובהנצחתם של שיגורים היסטוריים. למעשה, תמונות רבות שאנו מפרסמים כאן, באתר סוכנות החלל הישראלית, הן תמונות שנאס"א מזמינה מאמנים.
 
כן, חורים שחורים לא ניתן פשוט לצלם. גם לא כוכבי לכת חוץ-שמשיים, תכניות לקולוניה במאדים או את התרסקותה של החללית האהובה קאסיני בענני שבתאי. לשם כך נאס"א פונה לאמנים ומזמינה מהם דימויים המתבססים על נתונים מדעיים. אמנים אלה, המכונים לרוב "אמנים אסטרונומיים", הם ציירים, מעצבים ואנימטורים בעלי רקע מדעי, והם נדרשים לקבל הכרעות רבות על בסיס מידע מועט: באיזה צבע לצבוע את השמיים של כוכב לכת זר? איך נראה כוכב נייטרונים? ואיך חור שחור זולל שמשות בלב גלקסיה רחוקה?
 
אז בפעם הבאה שאתם קוראים פה על תגלית אסטרונומית, קראו טוב-טוב את קרדיט התמונה. לפעמים, מתחת לקרדיט סתום כמו "איור אמן", "הדמיית אמן" או פשוט "NASA" נמצאת יצירת אמנות שדרשה לא פחות דמיון, יצירתיות והעזה מהתגלית המדעית עצמה.
 
אפולו 8 על רקע הירח
 
צלחת לוויין | קרדיט: NASA/Paul Arlt, 1968
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}