נאס"א: המתאן במאדים – משתחרר במחזור עונתי

במסיבת עיתונאים שכינסה סוכנות החלל האמריקאית, חידת החיים במאדים קיבלה שני טוויסטים חדשים
שתף: 
  • זריחה מעל הר אולימפוס במאדים, ההר הגבוה ביותר במערכת השמש | עיבוד: Kevin Gill
 
במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינסה הערב (חמישי), הודיעה סוכנות החלל האמריקנית שריכוז המתאן באטמוספרה של מאדים משתנה עם חילופי העונות, תגלית שמוסיפה סימני שאלה לתעלומת החיים שם בהווה או בעבר. במחקר אחר שפורסם באותה מסיבת עיתונאים, הודיעה נאס"א שנמצאו תרכובות אורגניות, אבני היסוד של כל צורות החיים המוכרות, בכוכב הלכת האדום.
 

חידת המתאן

 
שיירי גז מתאן התגלו במאדים על ידי מספר משימות שונות, ועוררו דיון מדעי גדול. כאן בכדור הארץ, גז מתאן נפלט בעיקר על ידי מיקרובים – אולם גם תהליכים גיאולוגיים יכולים להפיק אותו.
 
התמונה הופכת למורכבת עוד יותר כשלוקחים בחשבון שהקרינה העל-סגולה (UV) של השמש מפרקת את הגז במהירות יחסית. אם כן, הימצאותו באטמוספרה של מאדים מעידה על מקור פעיל שמחדש את הגז לאטמוספרה הדלילה. אם המקור הזה הוא ביולוגי, ייתכן שמדובר בשירת הברבור של בקטריות שנכחדו במאדים לפני מיליוני שנים, ושהמתאן שהן פלטו במעמקים משתחרר אט-אט לפני השטח. לפי תרחיש אחר, מאדים עדיין שוקק חיים במעמקים.
 
 
לא, זה לא הנגב – זה הר שארפ במרכז מכתש גייל במאדים. את התמונה הזאת צילם הרובר קיוריוסיטי ב-2015 | קרדיט: NASA
 

התשובה נמצאת עמוק באדמה

 
הממצאים החדשים של הרובר קיוריוסיטי רק מעמיקים את החידה. במחקר, שפורסם היום בכתב העת Science, מתפרסמים נתונים על ריכוזי המתאן לאורך שלוש שנים מאדימיות (כארבע שנים וחצי בכדור הארץ), כפי שנמדדו על ידי הקיוריוסיטי. מניתוח הריכוזים עולה שבכוכב הלכת האדום ישנו מחזור עונתי של מתאן, שמתחיל מרמה של 0.24 חלקיקים למיליארד לשיא של 0.65 חלקיקים למיליארד לקראת סוף הקיץ בהמיספרה הצפונית (וסוף החורף בהמיספרה הדרומית).
 
החוקרים שוללים שורה של מקורות אפשריים למתאן, ובסופו של דבר מצביעים על כך שהאפשרות הסבירה ביותר היא שהגז מאופסן מתחת לפני השטח הקרים של מאדים בקריסטלים מבוססי-מים, שמשחררים אותו לאוויר בעונה החמה. כמובן, אין בכך כדי לומר כיצד הגיע המתאן לקריסטלים – האם כתוצאה מתהליכים ביולוגיים או כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים.
 
כדור הארץ ככוכב בשמי מאדים.
 

עוד ועוד תרכובות אורגניות

 
מחקר אחר שפורסם במקביל חושף כי בדגימות קרקע שחפר הרובר נמצאו מספר תרכובות אורגניות שונות. למרות שמן, תרכובות אלו, המכילות אטומי פחמן ומימן, אינן אורגניות בהכרח, והן יכולות להיות ממקור אנאורגני.
 
תרכובות אורגניות כבר זוהו בעבר בדגימות שנלקחו מאבני בוץ מהאתר שיפבד במכתש גייל שבמאדים, אולם כעת זוהו תרכובות נוספות משני אתרים אחרים במכתש: גבעות מוג'ייב וקונפידנס. גילן של אבני הבוץ באתרים אלה מוערך בשלושה מיליארד שנה. הרובר קיוריוסיטי חפר באבנים, דגם את תוכנן וחימם את הדוגמיות. מניתוח הממצאים עולה שהרובר מצא מספר תרכובות אורגניות וחומרים נדיפים שמזכירים סלעי משקע כאן בכדור הארץ, וביניהם תיאופין, מתאנתיול ודימתיל סולפיד. ותרכובות אורגניות, כידוע, מהוות את הבסיס הכימי לכל צורות החיים המוכרות לנו מכדור הארץ.
 
 
תרשים שרשרת הייצור – הביולוגית או הגיאולוגית – של מתאן במאדים.
 
 
שירותים כימיים לחייזרים במאדים- כנראה לא המקור למתאן בכוכב האדום
 

האם יש חיים על מאדים?

 
סקרנים כבר לדעת אחת ולתמיד אם יש חיים על מאדים? אל דאגה, התשובה בדרך. רק בחודש שעבר נכנסה המקפת TGO, חלק ממשימת ExoMars המשותפת לסוכנות החלל האירופית והרוסית, למסלול סביב מאדים – ובקרוב מאוד היא תכריע בשאלת מקורו של המתאן שם.
 
המשימה של ה-TGO היא לרחרח את הרכבו המדויק של הגז באטמוספרה של מאדים. אם הגז יתגלה כשהוא מעורבב עם גזים כמו גופרית דו-חמצנית, ככל הנראה מקורו גיאולוגי. לעומת זאת, אם החללית תגלה שהמתאן מעורבב יחד עם מולקולות אורגניות מורכבות, המדענים יוכלו לקבוע שמקורו – בעבר או בהווה – ביולוגי למהדרין.
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}