סין שיגרה חללית לקראת נחיתה בצד הרחוק של הירח

צעד קטן לסין, צעד ענק לאנושות: סין שיגרה בהצלחה לוויין שישמש כתחנת ממסר לקראת הנחיתה הלא-מאוישת הראשונה בהיסטוריה על צדו הרחוק של הירח
שתף: 
  • המשגר הסיני Long March 4C נושא את הלוויין Queqiao לירח | קרדיט: Cai Yang/Xinhua/Eyevine
 
סוכנות החלל הסינית שיגרה בהצלחה ביום שני את הלוויין Queqiao על גבי משגר סיני מסוג Long March 4C. הלוויין, ששוגר ביום ראשון ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, ישמש את הסינים לתקשורת עם Chang’e 4 – שצפויה להיות החללית הראשונה בהיסטוריה שתנחת בצד הרחוק של הירח.
 

דממת אלחוט

 
20 חלליות כבר נחתו על הירח, כולל 6 משימות אפולו המאוישות – ואולי בקרוב SpaceIL תהפוך את ישראל למדינה הרביעית בעולם שעושה זאת, אחרי ברה"מ, ארה"ב וסין, שב-2013 הנחיתה בהצלחה את משימת Chang’e 3. עם זאת, אף מדינה עוד לא הנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח – וזאת מסיבה טובה.
 
מאחר שהירח נמצא במצב של נעילת גאות (Tidal Locking) עם כדור הארץ, הוא מפנה אלינו רק צד אחד שלו. הצד הרחוק של הירח אינו אפל כלל, כפי שנהוג לחשוב, אבל חללית שנמצאת בצד הרחוק של הירח אינה יכולה לתקשר במישרין עם כדור הארץ.
 
בדיוק לשם כך שוגר הלוויין Queqiao. הלוויין עושה את דרכו לנקודת לגראנז' 2, שבין הירח לארץ – נקודה יציבה יחסית מבחינת השפעות הכבידה של שני הגופים השמימיים – במרחק של 64,000 ק"מ מעבר לצד הרחוק. בנובמבר או בדצמבר השנה ישגרו הסינים את Chang’e 4, שתנסה לנחות בצד הרחוק, כשהלוויין ישמש לה כתחנת ממסר שיתקשר בינה לבין מרכז השליטה והבקרה של סוכנות החלל הסינית בכדור הארץ.
 
 
הארץ והירח, כפי שצולמו ב-2014 על ידי משימת הניסוי Chang’e 5-T1
 
 
אבל הלוויין לא יחכה שם בחוסר מעש עד סוף השנה. בינתיים, בשותפות עם המכון ההולנדי לרדיו-אסטרונומי, Queqiao יבצע שורה של מדידות רדיו, שינצלו את השקט מכדור הארץ ההומה אותות, על מנת לנסות ולקלוט פליטות רדיו מראשית היקום. משימה זו נועדה לאפיין את סביבת הרדיו של מערכת הארץ-ירח ולחקור את הסביבה החללית בכלל – במטרה לבחון את האפשרות להציב בעתיד רדיו-טלסקופ על הצד האפל של הירח.
 
בנוסף, שני מיקרו-לוויינים בשם Longjiang-1 ו- Longjiang-2 תפסו גם הם טרמפ על השיגור, והם צפויים להיכנס למסלול סביב הירח במטרה לבצע מדידות רדיו נוספות.
 
תרשים כל הנחיתות על הירח עד כה
 

מערכת אקולוגית בירח

 
כל זה, כאמור, נועד להכין את הקרקע למשימת Chang’e 4, תורכב משלושה כלי חלל: גשושית שתיכנס למסלול סביב הירח, נחתת שתהווה מעבדה נייחת על פני הירח וכלי רכב רובוטי שיסייר בשטח. בין היתר, הנחתת תערוך את הניסוי הביולוגי הראשון על הירח (והראשון על גוף שמימי כלשהו), כשתנסה לגדל תפוחי אדמה וזחלים של טוואי המשי. מביצי התולעים יבקעו זחלים שיפלטו פחמן דו-חמצני, ולאחר מכן תפוחי האדמה יספגו את הפחמן הדו-חמצני ויפלטו חמצן – אותו ינשמו התולעים.
 
כמובן, שום דבר לא יכול לשרוד על הירח – לא תולעים ולא תפוחי אדמה – והמערכת הביולוגית הפשוטה תהיה מבודדת לגמרי מהסביבה הקשוחה. מטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת הכבידה החלשה של הירח על התפתחותם של חיים ביולוגיים.
 
 
הצד הרחוק של הירח
 
 
וכמו תמיד, השמות הסיניים מעוררים עניין לא פחות מהמשימות עצמן. מילולית, פירוש השם Longjiang הוא "דרקון נהר", והוא נובע מהעובדה שהמיקרו-לוויינים נבנו במכון הטכנולוגי של חרבין, בירת מחוז חיילונגג'יאנג – ובעברית: מחוז "דרקון הנהר השחור". 
 
ואילו פירוש השם Queqiao הוא "גשר העקעקים" (סוג של עורב). לפי סוכנות הידיעות הממשלתית בסין, סיפור מהפולקלור הסיני מספר "על שני עקעקים שיצרו גשר עם כנפיהם בלילה השביעי של החודש השביעי ללוח הירח, וכך אפשרו לזי נו, הבת השביעית של אלת השמים, לחצות ולפגוש את בעלה, אשר שביל החלב חצץ ביניהם". ו-Chang’e, גולת הכותרת של תוכנית חקר הירח הסינית, היא פשוט אלת הירח הסינית.
 
 
שיגור הלוויין הסיני לצד הרחוק של הירח: דרך צלחה, עקעקים!
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}