מדי 405,000 שנה ב-215 מיליון השנים האחרונות, כוחות המשיכה של צדק ונוגה האריכו מעט את מסלול כדור הארץ סביב השמש – כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences. המחזור המדויק תואם להפליא לעידנים הגיאולוגיים של העולם שלנו, ויכול לשפוך אור חדש על ההכחדות ההמוניות בפרהיסטוריה.
שינוי מסלול כמו שעון
כולנו יודעים שהטמפרטורות בכדור הארץ משתנות לפי שני מחזורים: תנועת כוכב הלכת סביב צירו (יממה) ותנועתו סביב השמש (שנה). אולם ב-1924 הראה האסטרופיזיקאי הסרבי מילוטין מילנקוביץ' שישנם מחזורים נוספים, איטיים בהרבה, כמו שינוי נטיית ציר הסיבוב של הארץ ביחס למישור מערכת השמש, והארכתמסלול הארץ סביב השמש עד כדי 5% ממסלולו הרגיל. מילנקוביץ' סבר כבר אז, כי שינוי מסלול זה של כדור הארץ מושפע ממסלוליהם של נוגה וצדק.
ככלל, המחזורים השונים של כדור הארץ משנים את כמות הקרינה שהוא מקבל מהשמש. מדי 405,000 שנה, כשמסלול כדור הארץ מוארך לשיאו האליפטי, מועצמת השפעת המחזורים הקצרים יותר, כמו נטיית ציר כדור הארץ. באופן ספציפי, עונות הקיץ הופכות חמות יותר והחורפים קרים יותר, תקופות בצורת נעשות יבשות יותר ותקופות גשומות הופכות גשומות יותר. 202,500 שנה אחר כך, האקלים שוב מתייצב. זוהי עובדה ידועה בקרב מדעני כדור הארץ ששינויי אקלים דרמטיים, כמו עידני הקרח ונסיגתם, אחראים להתפתחות מינים חדשים ולהכחדת מינים קודמים.
אולם עד כה, אסטרונומים הצליחו לחשב את מחזוריות מסלול כדור הארץ לאורך 50 מיליון השנים האחרונות לכל היותר. מודלים עתיקים יותר של תנועת גרמי השמים היו לא אמינים בגלל כמות המשתנים הרבה במערכת השמש שלנו. כעת, צוות של חוקרים אמריקאים הצליח לחשוף ראיות מוצקות ראשונות שמוכיחות שהמחזור הארוך, בן 405,000 השנים, מתקתק כמו שעון – כבר 215 מיליון שנה ברציפות.
ביי ביי דינוזאורים
החוקרים השתמשו במשקעים סלעיים בעומק 500 מטרים, המתוארכים לעידן הטריאס, שבין 250 ל-200 מיליון שנה לפני זמננו. המשקעים הוצאו מהאגם הפרהיסטורי ניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, ארה"ב. החוקרים השוו את תיארוך השכבות הגאולוגיות השונות למועדי היפוך הקטבים, הנגרם מהיחלשותו המחזורית של השדה המגנטי של כדור הארץ – היחלשות שגם היא תוצאה משינוי מסלולו ואופן סיבובו בחלל.
כדי למדוד את השדה המגנטי הקדום, החוקרים השתמשו בחומרים גאולוגיים ש"הקליטו" את השדה המגנטי בזמן היווצרותם. חומרים אלה, כמו בזלות למשל, מכילים חלקיקים מגנטיים שהסתדרו בהתאם לשדה המגנטי בזמן שהחומר התקרר. כך הוכיחו החוקרים שמחזור האקלים בן 405,000 השנים נותר קבוע לפחות במשך 215 מיליון השנים האחרונות.
הודות למחזוריות האסטרונומית המושלמת, חוקרים מתחומים שונים יכולים כעת לתארך בדיוק רב אירועים ביולוגיים וגיאולוגיים פרהיסטוריים, כמו הופעת הדינוזאורים, הופעת היונקים ושבירתה של יבשת-העל פנגיאה ליבשות השונות שאנו רואים היום. גם הכחדת הדינוזאורים, הושפעה ככל הנראה לא רק מהאסונות שנגרמו בעקבות פגיעת אסטרואיד בחצי האי יוקטן שבמקסיקו לפני 65 מיליון שנה, אלא גם משינויי אקלים קיצוניים ופעילות געשית מוגברת בסוף עידן הקרטיקון. במילים אחרות, גם לולא פגיעת האסטרואיד, ייתכן שהדינוזאורים היו נכחדים בין כה וכה.
למחקר החדש, אם כן, צפויות השלכות מרחיקות לכת על שורה ארוכה של מחקרים מדעיים במגוון תחומים, כגון אסטרונומיה, גיאולוגיה, פלאונטולוגיה (חקר מאובנים) ופלאואנתרופולוגיה (חקר האבולוציה של האדם). אולם אם אתם חוששים מהבאות, אל דאגה. כדור הארץ נמצא כרגע במסלול אליפטי מתון (כמעט מעגלי) סביב השמש, ואנחנו לא צפויים להיכנס לעידן גיאולוגי חדש, כלומר לא צפויים לשינויי אקלים קיצוניים, לעוד 200,000 שנה.