מחקר חדש ינטר זיהומים מהחלל

שתף: 
  • ד"ר לוניה פרידלנדר מקבלת מלגה משר המדע אופיר אקוניס, רונה רמון ומנכל משרד המדע פרץ וזאן | צילום: גלעד קוורלצ'יק
מחקר חדש של ד"ר לוניה פרידלנדר שהוצג באירועי שבוע החלל הישראלי, בדק באמצעות דגימות קרקע אזורים שונים בארץ ובעולם ומדד את רמות הזיהום ממתכות כבדות. כעת מפתחת החוקרת שיטה להשלים את הנתונים גם באמצעות צילומי לוויינים מהחלל. המחקר, שבעבורו זכתה החוקרת השבוע במלגת רמון ממשרד המדע, חושף כי רמת העופרת בחלק מהקרקעות באזור ירושלים מגיעות ל-7,000 חלקים למיליון, בעוד הגבול המומלץ לעופרת בקרקע הוא 400 חלקים למיליון - פי 18 מהמומלץ. אזורים נוספים בישראל בהם התגלו רמות גבוהות מהמומלץ של מתכות כבדות בקרקע הם אזור התעשייה בחיפה ובאזור רמת חובב בדרום. 
 
חשיפת יתר למתכות כבדות בקרקע, במי התהום ובפליטת חלקיקים לאוויר גורמות לבעיות בריאותיות בבני אדם. רעילות עופרת חריפה יכולה לגרום לעיוורון, לאי ספיקת כליות ולבעיות במערכת העיכול. ילדים קטנים חשופים לכך במיוחד מאחר שהם אוהבים לשחק באדמה ומכניסים ידיים לפה. חשיפה כרונית גורמת לעיכובים התפתחותיים ולבעיות התנהגותיות. 
 
"מתכות כבדות מזהמות את הסביבה באמצעות תעשייה, כרייה וכימיקלים, אשר במשך עשרות שנים היו מבוקרים בצורה חלשה וממשיכים להיות בלתי מבוקרים באזורים שבהם אין טיפול מוסדר בפסולת", מסבירה ד"ר פרידלנדר. "ההערכה היא שהמקור לזיהום מגיע מאנשים ומתעשיות שמשליכים פסולת באזורים בלתי מבוקרים למשל כתוצאה משריפת כבלים, שפכי תעשייה ואף גרוטאות של מכוניות. רוב הזיהומים נגרמים מחוסר מודעות לנושא. מציאת דרכים לסילוק שפכי מזהמים ודרכי מחזור לתעשייה, במקביל לקידום המחקר הבריאותי ואיתור המקומות המזוהמים יסייעו למיגור הבעיה" . 
 
 
ד"ר פרידנלדר במחקר בשטח
 

זיהוי זיהומים בלי עבודת שטח ומעבדה

 
עד כה אספה ד"ר פרידלנדר, שהמלגה הוענקה לה השבוע מידי שר המדע אופיר אקוניס במסגרת אירועי שבוע החלל, נתונים על אזורים מזוהמים ממתכות כבדות במטרה לאתרם באמצעות דגימת ריכוז העופרת מהקרקע. אך לשיטה זו חסרונות רבים הצורכים כ"א, מיכשור מיוחד ומוגבלים למקום הדגימה בלבד. השיטה החדשה שאותה מפתחת ד"ר פרידלנדר מתבססת על הקשר בין דגימות מהשטח במקומות מזוהמים ותמונות לוויין של אותם המקומות. תוצאות המעבדה מתקבלות בעזרת מדידת שינויים במאפייני הקרקע על ידי השוואת האינטראקציה של קרקע רגילה עם גלי אור לעומת האינטראקציה של קרקע מזוהמת עם גלי אור. באמצעות שילוב של תוצאות המעבדה ושל צילומי לוויין תנסה החוקרת למצוא התאמה אמינה בין תוצאות הזיהום וריכוזו בבדיקות המעבדה לבין הזיהום שהתגלה מניתוח הצילומים המולטי ספקטרליים. תוצאות המחקר יובילו לשימוש גדול יותר בצילומי לוויין כדי לזהות אזורים מזוהמים ללא צורך בעבודת שטח ומעבדה. עבודתה תיתן לרגולטורים ממשלתיים כלי חדש לפיקוח על הקרקע לזיהום מתכות כבדות באופן פוטנציאלי.
 
לדברי ד"ר פרידלנדר, בשלב הראשון יש להזהיר את הקהילה המקומית כדי להגביל חשיפתה למקורות הזיהום. בשלב השני יש להסיר את הקרקע מזוהמת ולהחליפה באדמה נקייה או להשתמש בשיטות ביולוגיות כגון זריעת מינים של צמחים או יבולים שיכולים להוציא מתכות כבדות מהקרקע. חישה מרחוק מאפשרת גם את הצעד הראשון לניטור זיהומים וגם מעקב אחר אזורים מטופלים, מזוהמים בעבר.
 
המחקר שד"ר פרידלנדר תעשה במסגרת מלגת רמון ירחיב את העבודה שהיא עשתה בשיתוף פעולה עם עמיתיה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב: ד"ר יעקב גארב מהמכון לחקר המדבר בשדה בוקר ופרופ' נועם ויסברוד ממכון צוקרברג לחקר המים בשדה בוקר. במחקר החדש שלה, ד"ר פרידלנדר תעבוד במעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית של פרופ' דן בלומברג מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}