חדשות חלל

ציידי האסטרואידים: ישראל לקחה חלק בתרגיל של נאס"א המדמה איום פגיעת אסטרואיד

שתף: 
  • אסטרואיד במסלול ישיר - הסיוט הכי גדול של האנושות
 
בחודשים האחרונים עקבו טלסקופים רבים ברחבי העולם אחר האסטרואיד 2012 TC4, שבשיא קרבתו, ב -12 באוקטובר חלף במרחק זעום למדי מכדור הארץ, 43,780 ק"מ בלבד - כשמינית מהמרחק שלנו לירח; קרוב אבל בטוח. ביקור הנימוסין הזה לא הגיע אלינו בהפתעה. האורח הקטן, שגודלו בסך הכל 8 על 15 מטרים, נמצא במעקב צמוד כבר במשך חמש שנים, מאז התגלה בשנת 2012, כפי שמרמז שמו. אם כן, מדוע זכה ביקורו לכזו לתשומת לב? כי המעקב אחריו היה חלק מהכנה לביקור האסטרואיד הבא, שאולי יהיה קצת פחות נימוסי והרבה פחות בטוח. 
 
קירבה של אסטרואידים לכדור הארץ היא תמיד הזדמנות נהדרת עבור מדענים ללמוד על הגופים הללו שבמערכת השמש. הפעם החליטה נאס"א לערוך גם מעין תרגיל: לבחון את יעילותה של רשת הטלסקופים הגלובלית לחקר האסטרואידים. הרשת הבין-לאומית מורכבת משיתוף פעולה הדוק בין אסטרונומים ותצפיתנים בעשר מדינות שונות: ארה"ב, קנדה, קולומביה, גרמניה, איטליה, יפן, הולנד, רוסיה דרום אפריקה, וגם ישראל. כעת, בשעה שהאסטרואיד כבר הולך ומתרחק מכדור הארץ, יכול הצוות להכריז בגאווה כי המבצע העולמי הראשון לחקר אסטרואיד בזמן אמת הושלם בהצלחה יתרה. 
 
הרשת, הפרוסה לרוחבו של הגלובוס, מיועדת למעקב אחרי אסטרואידים קרובי-ארץ. כאשר תצפית בקו אורך כלשהו מגיעה לסיומה עם עלות השחר, מצפה בקו אורך אחר נכנס למשמרת אינטנסיבית, כך שאף אסטרואיד אינו חומק מעינינו, אף לא לרגע. רשת יעילה נבחנת באיכויות הטלסקופים ופענוח התצלומים, במהירות התגובה בה נכנס האסטרואיד למעקב, בתקשורת מוצלחת בין מוקדי התצפיות ובפריסה אידאלית שלהן. כאן נכנסת תרומתה הגדולה של מולדתנו הקטנה להצלת העולם: מתברר שבקו האורך שבו ממוקמת ישראל, הטלסקופ הביתי שלנו הוא היחיד שאיכותו מאפשרת מעקב אחר אסטרואידים.
 
 
ד"ר דויד פולישוק - הנציג הישראלי בפרויקט הרשת הגלובלית של המשרד להגנה פלנטרית, נאס"א
 

דע את האויב

 
הטלסקופ ע"ש וויז של אונ' תל-אביב שוכן בסמוך למצפה רמון, ונבנה לפני כ-15 שנה במימונה של סוכנות החלל הישראלית. האיש מאחורי הטלסקופ, והנציג הישראלי בפרויקט זה של נאס"א, הוא ד"ר דויד פולישוק. פולישוק חקר במשך שנים תכונות פיזיקליות של אסטרואידים, ואף זכה במלגת רמון היוקרתית של סוכנות החלל הישראלית. את מחקרו הוא עורך בעזרת פוטומטריה, כלומר מדידות בהירוּת. כך ניתן להעריך את גודלו של האסטרואיד, את צורתו, זמן המחזור של סיבובו ואפילו את הרכבו. ניתן לדעת האם האסטרואיד הוא גוש יצוק של סלע או ברזל, או שמא אסופה של אבנים המחוברות יחד בכוח הכבידה. 
 
ואכן, באמצעות התצפיות שנאספו במהלך המבצע, הצליחו האסטרונומים לחשב במדויק את מסלולו של 2012 TC4, ולשלול איום עתידי. הם גילו את צורתו המוארכת, והופתעו ממאפייני הסיבוב שלו- כחמישה סיבובים בשעה בלבד - תדירות נמוכה מאוד עבור גוף כל-כך קטן. לעומת זאת, עקב תנאי ראות לקויה באזור טלסקופ ה-IR בהוואי, לא הצליחו החוקרים לקבוע בוודאות האם האסטרואיד כהה ועשיר בפחמן או שהוא בוהק בלבן, וכך נשאר הרכבו הכימי מוטל בספק. כל פיסת מידע כזו, היא בבחינת "דע את האויב", ותסייע לאנושות למצוא את נתיב ההתגוננות האופטימלי, ביום שבו אסטרואיד חולף יהפוך לאיום ממשי.
 
האסטרואיד 2012 TC4 בטיסה על רקע הכוכבים, כפי שצולם ב-11 באוקטובר
 
 
מסלולו של האסטרואיד 2012 TC4 מסומן בצהוב | Tomruen
 
 

המשרד להגנה פלנטרית נחלץ לעזרה

 
מזה כמה עשורים אסטרונומים מבינים שביכולתם של גרמי השמים הקטנים הללו לסכן את עצם קיומנו. הם רבים מאוד וניתנים בקלות להשפעת כוחות משיכה, כך שכל התנגשות ושינוי קל בכוחות המופעלים עליהם במערכת השמש, עלולים להעלות אותם על מסלול ישיר להתנגשות עם כדור הארץ. האסטרואידים שמאיימים עלינו הם לאו דווקא בסדר גודל של הר האוורסט, כמו זה שהכחיד את הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה. גם אסטרואידים שגודלם כמה עשרות מטרים, יכולים לזרוע הרס עצום, כפי שגילינו ב-30 ביוני בשנת 1908. פיצוץ עז, בעוצמה השווה לכ 1,000 פצצות גרעיניות מהסוג שהוטל על הירושימה, החריב שטח יערי של כ 2000 קמ"ר באזור נהר טונגוסקה שבסיביר. בטווח זה הושמד כל החי והצומח. עדי ראייה שצפו באירוע ממרחק של מאות קילומטרים, דיווחו על כדור אש ענק שהגיח מהשמיים מלווה ברוחות עזות וחמות, וגלי הדף שהפילו אנשים אל הקרקע. 
 
על מנת להעלות את המודעות לסכנה שבפגיעת אסטרואידים העצרת הכללית של האו”ם הכריזה על ה-30 ביוני, יום השנה לאירוע טונגוסקה, כיום האסטרואיד הבינלאומי. במהלך יום האסטרואיד, מתקיימים מאות אירועי הסברה ב 72 מדינות, ושידורי אונליין המגיעים למיליוני צופים.
 
העלאת המודעות לאיום האסטרואידים, קיבלה שדרוג רציני, עם הכרזתה של נאס"א על הקמתו של "המשרד להגנה פלנטרית", ארגון שכל תפקידו הוא לאתר אסטרואידים מסוכנים, להחליט אם הם נמצאים במסלול התנגשות, ולמצוא דרך להסיט אותם ממסלולם. אחת מהמטרות המרכזיות של וועדת האו"ם כבר הושגה, והיא, כאמור, רשת הטלסקופים הבין לאומית, הכוללת גם את תרומתו החשובה של טלסקופ וויז הישראלי. לעומת זאת, על דרך הפעולה, באם אכן ימצא אסטרואיד מאיים השועט לעברינו, אין עדיין הסכמה גורפת. 
 
הסטת האסטרואיד יכולה להתבצע על ידי התנגשות חללית באסטרואיד או אפילו רק בעזרת כוח הכבידה שהיא תשרה עליו. טכניקות אקזוטיות יותר מדברות הסטה בעזרת לחץ הקרינה הסולארית. שיגור של פצצה גרעינית, לעומת זאת, אמנם חביב בעיקר על תסריטאים הוליוודיים, אך אינו יעיל במיוחד. הפיצוץ אינו ניתן לשליטה, ועלול אף להגביר את הנזק. רוב הפתרונות המוצעים הם יעילים אך ורק במידה והאיום יתגלה מספיק זמן לפני מועד ההתנגשות. במקרה כזה די בהסטה מזערית של האסטרואיד, אשר במשך מספר שנים תתורגם לשינוי גדול במסלול, מספיק כדי לפספס את הפלנטה הקטנה שלנו. מהסיבה הזו, מעקב צמוד אחר אסטרואידים הוא הכרחי, ואפשר לומר, גם צורך קיומי.
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}