כיצד מתמודד מרכז החלל של נאס"א עם הוריקן אירמה?

 

בימים האחרונים העולם עקב בחרדה באחת מתופעות הטבע האימתניות ביותר – אך בו בזמן גם אחת היפות והמרשימות – סופת ההוריקן "אירמה", זמן לא רב לאחר שהוריקן הארווי היכה בדרום מזרח טקסס. תמונות הסופה כפי שהיא נראית מן החלל באמצעות לווייני צילום או תחנת החלל הבינלאומית, מסייעות לראות את ההיקף של אירמה, שהיא נכון להיום ההוריקן החזק ביותר שנמדד אי פעם באוקיינוס האטלנטי. עד שהגיעה הסופה למרכז שיגור הטילים נאס"א בפלורידה, היא נחלשה אך בד בבד, סיכנה את המרכז והצריכה היערכות מתאימה. 

 

מרכז החלל על שם קנדי נמצא בדיוק בנתיב שבו נעים הוריקנים רבים. רוחות במהירויות של מאות קילומטרים בשעה, יחד עם כמויות עצומות של מים מגשמי הזעף שהסופה מביאה עמה, לא מאפשרים למרכז לתפקד – ובוודאי שלא משוגרים ממנו טילים אל החלל ולא מונחתים משגרי לוויינים. אבל כיצד מגנים מפני איתני הטבע על הציוד העדין והיקר המצוי באתר הענק של נאס"א? תושבים בכל האיזור שאירמה הציפה נדרשו להתפנות מבתיהם, אבל מה קורה במרכז החלל העצום של ארה"ב?

 

 

רוב עובדי נאס"א מפונים אמנם מהמרכז. אך צוותים שעבודתם קריטית, כמו אנשי מרכז הבקרה המעניקים תמיכה לתחנת החלל הבינלאומית, מסתגרים בעבודה עד יעבור זעם, עם מיטות מתקפלות, גנרטור, ומקלחת אחת ל- 120 איש. 

 

הדאגה האמיתית היא לציוד הרגיש שבמרכז קנדי, כי הוא לא בדיוק אוסף החפצים שאפשר לדחוף לבוידעם. מדובר בחלליות, משגרים, כלי הרכב הגדולים המשמשים לשינוע משגרים, טילים הממתינים לשיגור ועוד ציוד עדין. כדי להגן על כל אלה, עובדי מרכז החלל נושאים עיניהם אל בניין ההרכבה של הטילים (VAB), שנבנה עוד ב-1966 על מנת לאפשר מקום סגור ומוגן להרכבת משגרי "סאטורן 5" הענקיים שנשאו אסטרונאוטים לירח בימי תכנית אפולו. בניין אדיר זה, בגובה 52 קומות, תוכנן ונבנה על מנת שיעמוד גם בהוריקן בעוצמה 5 – הגבוהה ביותר – החולף ממש מעליו. גודלו מאפשר לאנשי נאס"א לפנות לתוכו מבנים גדולים ובעת הוריקן חלקו החיצוני של המבנה סופג נזקים אך פנים המבנה לא ניזוק.