חדשות החלל
arrow-left
לחדשות החלל

שלג בשמי מאדים

אל תארזו את מגלשי הסקי עדיין, אבל לפי מחקר חדש מסתבר שבלילות מאדים הקרים יורד שלג

עודד כרמלי
24.08.2017
בור עם קרח במאדים. נושא המשקעים הוא אחת התעלומות החשובות הנחקרות בכוכב הלכת | צילום: NASA, MRO, HiRISE, JPL, U. Arizona
בור עם קרח במאדים. נושא המשקעים הוא אחת התעלומות החשובות הנחקרות בכוכב הלכת | צילום: NASA, MRO, HiRISE, JPL, U. Arizona
אם הסימולציות נכונות, בלילות הקיץ במאדים יורד שלג של ממש – כלומר פתיתי מי קרח הנופלים מעננים. הפתיתים אמנם אינם מצטברים מספיק בשביל לפתוח אתר סקי במאדים, אבל מפעם לפעם הם מגיעים לקרקע וצובעים את האדמה האדומה בלבן.
 
למרות היותו כוכב הלכת הנחקר ביותר אחרי כדור הארץ, דפוסי מזג האוויר של מאדים מצליחים לתעתע בחוקרים פעם אחר פעם. מצד אחד, האטמוספרה של מאדים דלילה בהרבה מזו שלנו – עם לחץ אוויר של פחות מ-1% מלחץ האוויר בגובה פני הים בכדור הארץ. מצד שני, בעבר כבר נצפו עננים בשמי מאדים.
 
ב-2015 נאס"א הכריזה כי התגלו מים זורמים על מאדים אך השאלה הגדולה לגבי הכוכב האדום נותרה שאלת המשקעים: גשם, קרח ושלג היורדים מן האטמוספרה. שאלה בעלת חשיבות גם ליישוב אנושי במאדים. בשני הקטבים של מאדים ישנם מאגרים משמעותיים של קרח. כמו בכדור הארץ, קרחוני הקטבים משתנים עם העונות, כאשר ממטרים פזורים של שלג, לרוב בצורת "קרח יבש", כלומר פחמן דו-חמצני מוצק, נראו נופלים בעולם הצחיח.
 
כעת, צוות בינלאומי של אסטרונומים מצרפת ומארה"ב טוען שמאדים חווה סופות שלגים, גם של מי קרח. השלגים יורדים במאדים אך ורק בלילה, עם הירידה בטמפרטורות. באמצעות סימולציות ממוחשבות, שמבוססות על נתונים מהגשושיות והלוויינים השונים שחוקרים את מאדים, החוקרים הגיעו למסקנה שבלילה, כאשר האטמוספרה מתקררת דיה, חלקיקי מי קרח מתעבים לעננים. עננים אלה הופכים לבלתי יציבים ומשחררים ממטרים קצרים ועוצמתיים של שלג.
 
 
הקוטב הצפוני במאדים. שני הקטבים במאדים מכוסים בכמויות משמעותיות של מי קרח, המשתנים לפי ארבע העונות בכוכב הלכת | צילום: NASA
 
 

שכבת כפור יפה על מאדים

 
ממצאים אלה מתנגשים עם שתי הנחות לגבי האקלים במאדים. ראשית, האטמוספרה במאדים נחשבה עד כה לדלילה מדי בשביל ההתעבות הדרושה לייצר ממטרים. כך, למשל, ב-2008 צילמה הגשושית פיניקס מה שנראה במבט ראשון כמו פתיתי שלג, אבל כאלה שככל הנראה התאדו והפכו לגז לפני שהגיעו לפני הקרקע, תופעה שידועה בכדור הארץ בשם וירגה. שנית, ההנחה הייתה שסופות שלגים לא ממש יכולות להשתולל ברוח הדלילה של מאדים, אלא שפתיתי השלג נופלים לאט לאט, מעצם כובד משקלם.
 
ואילו לפי הסימולציות, שתוצאותיהן התפרסמו בכתב העת Nature Geoscience, סופת שלגים לילית במאדים היא בהחלט עניין שמומלץ להימנע ממנו: העננים הבלתי יציבים מחוללים רוחות עזות, שמאפשרות לשלג להגיע לקרקע בתוך דקות – במקום בתוך שעות. כאן בכדור הארץ, תופעה זו ידועה בשם Microburst או "פרץ רוח".
 
אז לא, ככל הנראה אסטרונאוטים שיידרכו על מאדים בעתיד לא יזדקקו למגפי שלג או למגלשיים, אבל כשהם יתעוררו בבוקר הם צפויים לראות סביבם שכבת כפור עבה ונאה. בנוסף למחזה היפה, המחקר החדש מצביע על האפשרות להקים מתקני אגירה, שיספקו מים זמינים לחוקרים ולמתיישבים עתידיים.
 
 
 
מבט מקרוב על קרח הפחמן הדו-חמצני שבקוטב הדרומי של מאדים | צילום: NASA/JPL/University of Arizona
הקוטב הצפוני במאדים. שני הקטבים במאדים מכוסים בכמויות משמעותיות של מי קרח, המשתנים לפי ארבע העונות בכוכב הלכת | צילום: NASA
 
 
תגיות: