ב-19 בספטמבר 1988, ישראל הפכה למדינה השמינית להצטרף למועדון החלל האקסקלוסיבי כששיגרה את הלוויין אופק 1. מאז ישראל שיגרה כמה וכמה לוויינים לחלל אך ב-2 באוגוסט, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע תשגר את הלוויין הישראלי הראשון שיוקדש למחקר מדעי: Vegetation and Environment on a New Micro Satellite או בראשי תיבות: VENμS (ונוס).
המטרה המרכזית של ונוס שהוא פרי שיתוף פעולה של סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית, היא מחקר אקולוגי. מדובר בלוויין היחיד בחלל שישלב בין שלוש יכולות: מצלמה בעלת 12 ערוצים ספקטרליים צרים, רזולוציה של כחמישה מטרים וחזרה לאותן נקודת צילום מדי יומיים. השילוב חסר התקדים הזה יאפשר לוונוס הישראלי לזהות שינויים סביבתיים שלא ניתן לזהות מכדור הארץ – ובכלל לא ניתן לראות בעין אנושית רגילה – כמו יובש בצמחייה, התפשטות של מזיקים, עקה של מלח, דליפות של טפטפות, זיהומי מים במאגרים ושרפות יער.
ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים מדי 48 שעות, כאשר הוא מצלם 110 אתרים קבועים הפזורים באירופה, באמריקה, באפריקה ובישראל. כל תמונת לוויין של ונוס, המכסה שטח של 730 קמ"ר, ישדר הלוויין חזרה לתחנת הקליטה בשוודיה. לאחר שהתמונות יועברו לתחנה בצרפת לצורך עיבוד ופענוח, הן יעברו לידיהם של מדענים וגופים ממשלתיים מרחבי העולם. כך, למשל, תמונות הלוויין ונוס ישמשו לביצוע מחקר במדינת מישיגן שבארה"ב, שיבחן את הקשר בין אזורים חקלאיים ומיוערים באזור לרמות הפחמן הנפלט לאטמוספרה.
ארכיב לאומי לתמונות של ישראל – מהחלל
התמונות מישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. הצילום יכסה שלוש רצועות משטחה של ישראל, הכוללות את הגליל, הנגב, ומישור החוף עם רצועת הים הקרובה. מהמרכז בשדה בוקר יופצו התמונות לצורכי מחקר ויועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, וכן לרשות גופים ממשלתיים כמו רשות המים ורשות הטבע והגנים.
למעלה ממאה מחקרים יערכו כבר בשנה הקרובה על הנתונים שיספק ונוס. פה בישראל, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע השקיעה כ-5 מיליון שקלים למימון מחקרים חדשים. בנוסף, התמונות יישמרו בארכיב לאומי כנקודות ייחוס למדידות ארוכות טווח, שיאפשרו לעקוב אחר מגמות בשימושי ובכיסויי הקרקע כתוצאה משינויים דמוגרפיים, פוליטיים ואקלימיים.
העתיד: חקלאות מדייקת
בנוסף לתועלת המדעית, לנתונים שיספק ונוס תהיה תועלת ממשית מאוד לחיי היומיום של כולנו. תמונות הלוויין ונוס ישמשו חקלאים ומקבלי החלטות למעבר לחקלאות מדייקת, כלומר לחקלאות שבוחנת את השינויים במרחב ובזמן של מצב הצמחייה בתת-חלקות. איתור חריגות באזורים שונים יאפשר לחקלאי לטפל בחלק הפגוע בלבד, ובכך לסייע לחסכון בתשומות הגידול כגון מים, דשנים וחומרי הדברה. בהתאם, פעולות מדודות ומדויקות יביאו גם להפחתת זיהום הקרקע ומי התהום.
ההדמיות שיפיק הלוויין יוכלו לזהות נזק שמתחיל לפשוט בשדה חקלאי, עוד לפני שהחקלאי בשטח רואה אותו. לדוגמה, אם רק חלק מהשדה נפגע על ידי מזיקים, יופיע אותו אזור בצבע שונה לאחר עיבוד ממוחשב של תמונות הלוויין, כך שניתן יהיה לטפל רק באזור שנפגע ללא צורך לרסס את השדה כולו. באופן דומה, ניתן יהיה להשקות את השדה רק במידה המדויקת הנחוצה לגידול, לזהות דליפה בצנרת או זיהום במאגר מים.
