"ונוס" – הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – ישוגר ב-2 באוגוסט 2017 על גבי משגר "וגה" מגיאנה הצרפתית. הלוויין, פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES), נמצא בימים אלו בהכנות לשיגור בבסיס החלל של חברת "אריאן ספייס" והוא מתוכנן לשיגור ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל).
שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר כי "ישראל נודעת ברחבי העולם בזכות התעוזה והחדשנות שלה, מרכיבים שבאים לידי ביטוי גם בפיתוח הטכנולוגי של ונוס. אנו מלאי גאווה לראות כיצד עשייה רבת השנים של טובי המהנדסים והחוקרים של ישראל בהובלת סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES) צפויה להגיע לשיאה בשיגור הצפוי".
ללווייני חקר סביבה חשיבות עולה בשנים האחרונות בעיקר לאור בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקר סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד.
ונוס מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות הדמיות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר צילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה בתדירות גבוהה יחסית, של אחת ליומיים. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק הדמיות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לוונוס, ואין לוויין המכיל את כולן יחד.
לוויין כחול-לבן: רכיבי החומרה פותחו בישראל
בעת השיגור, ישקול הלוויין 265 ק"ג והוא ישוגר יחד עם לוויין איטלקי על משגר "וגה". מרגע השיגור ועד שייכנס למסלולו בחלל, יעברו בדיוק שעה 37 דקות ו-18 שניות. האות הראשון מהלוויין, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל לאחר כחמש וחצי שעות מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. הדמיות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור והדמיות ראשונות יופצו למשתמשים לאחר כשלושה חודשים מהשיגור. הלוויין מתוכנן לפעול בחלל במשך שנתיים וחצי שנים, ולאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר בגובה 410 ק"מ, בו יפעל במשך שנה נוספת.
ונוס יצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם. בישראל, יצלם ונוס באותו מעבר שלושה פסי צילום ארוכים בגליל, מישור החוף כולל רצועת הים הקרובה, והנגב. אלה יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, מרבית היערות הטבעיים והנטועים וכן תחנות אקולוגיות של מחקרים ארוכי טווח. ההדמיות ברמות שונות של עיבוד יופצו לצרכי מחקר ויועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, רשויות כגון רשות המים ורשות הטבע והגנים, ומכוני מחקר ממשלתיים.
הלוויין ישדר נתונים לתחנת קליטה בצפון שוודיה ומשם יעבור הנתונים לעיבוד ראשוני בסוכנות החלל הצרפתית. ההדמיות של ישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. בישראל, השקיעה סוכנות החלל הישראלית כ-5 מיליון שקלים לביצוע מחקרים על תוצרי הלוויין. אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו ההדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מראשון לציון ומרחובות בהשקעה של כחצי מיליון שקלים מהסוכנות.
לוונוס גם משימה טכנולוגית חדשנית של הוכחת היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפאל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, כדי להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר.
ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף לתעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט, את המצלמה הייחודית, ורפאל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן.
