ספייס פארמה ו-BGUSAT: שני לוויינים ישראליים חדשניים ישוגרו ביום רביעי לחלל

אחד הפיתוחים יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה במיוחד והשני הוא מעבדה הנושאת 4 ניסויים בהם חוקים ישלטו באמצעות אפליקציה
שתף: 
  • ספייס פארמה, מעבדה חללית | צילום: Spacepharma
שני לוויינים ישראליים אזרחיים שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ישוגרו לחלל ביום רביעי הקרוב, 15 בפברואר, למטרות מחקר של תופעות אקלים וניסויים רפואיים. שני הלוויינים, זעירים  בגודלם, מציגים יכולות טכנולוגיות חדשניות המאפשרות לחוקרים ישראלים לנתב את הניסוי שלהם ולקבל מהלוויין מידע ישירות ובקלות. הלוויינים ישוגרו על גבי משגר של סוכנות החלל ההודית, אשר יישא עליו מספר שיא של 102 לוויינים נוספים מרחבי העולם.
 
שר המדע אופיר אקוניס אמר לרגל השיגור, "השיגור של לוויין מחקר מדעי ולוויין של סטרטאפ חדשני, בשיתוף משרד המדע, מציג את ההשקעה של המשרד בעתידה של מדינת ישראל. עתיד שממנו ייהנו גם מדענים וגם יזמים ובעיקר הצעירים של היום שמקבלים השראה לתעשיית החלל הישראלית הצומחת". 
 
אחד הלוויינים הישראליים שישוגר הוא BGUSAT, פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, שישוגר במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן גוריון. הלוויין שוקל 5 קילוגרמים וגודלו מעט יותר מקרטון חלב. הלוויין מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. הלוויין יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה, תמונות שבעבר נאלצו החוקרים לרכוש מלוויינים זרים בעלות גבוהה. סוכנות החלל הישראלית הקצתה סכום של כמיליון שקלים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. 
 
 
 
 
 
לוויין נוסף שישוגר על גבי אותו משגר הוא לוויין של חברת SpacePharma הישראלית שפיתחה לראשונה בעולם ננו לוויין ובו מעבדה עם 4 ניסויים שנשלטים על ידי אפליקציה ישירות על ידי החוקרים.  הנתונים מהניסויים משוגרים חזרה לכדור הארץ, והחוקרים יכולים לצפות בהם בזמן אמת ולשלוט בהם באמצעות הטלפון החכם. המערכת האוטומטית המשולבת במעבדה מאפשרת לשנות את מהלך הניסוי, לקבל נתונים כמו קרינה, טמפרטורה ועוד ולצלם תמונות מיקרוסקופיות. הלוויין, שמשקלו כ-4.5 ק"ג, יאכלס ארבעה ניסויים שיבדקו את השפעת תנאי חוסר כבידה על חומרים, בהם גם ניסוי של חוקר ישראלי. שיגור נוסף של החברה מתוכנן לשנה הקרובה. בעתיד מתכננת החברה להפעיל בחלל מעבדות המריצות לא פחות מ-160 ניסויים בעת ובעונה אחת. 
 

מילת המפתח: חיסכון

 
לוויין נוסף של האיחוד האירופי, PEASSS, יכיל אף הוא טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך של NSL Satellites בשיתוף עם הטכניון. הלוויין, שראשי התיבות שלו Piezoelectric Assisted Smart Satellite Structure, יישא מספר פרויקטים חדשניים שנועדו לבחון היתכנות טכנולוגית מסוגים שונים. 
 
פרויקט החברה הישראלית בשיתוף הטכניון,  נועד לבחון דרכים יעילות לניצול אנרגיה בחלל. מצד אחד, החברה פיתחה מערכת המנצלת התכווצות והתרחבות של חומר מיוחד (בעקבות חשיפתו לתנאי החום והקור הקיצוניים השוררים בחלל ממילא) וממירה את התנועה הזו לאנרגיה, כלומר מפיקה זרם חשמלי. בהשוואה לתאים סולריים, שהנם גדולים וכבדים באופן יחסי, מדובר ברעיון מקורי במיוחד לייצר אנרגיה חשמלית במינימום מאמץ. 
 
רעיון מקורי נוסף טמון בפרויקט השני של NSL Satellites, שזכה למימון משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, וישוגר אף הוא על גבי הלוויין PEASSS. מדובר בטכנולוגיה שבאמצעות זרם מינימלי תייצר סיבוב ותנועה. גם כאן, מילת המפתח היא חיסכון. בדרך כלל, על מנת לכוון מצלמה, חיישן או אנטנה על גבי ננו-לוויין, מפעיליו נדרשים לסובב את המכלול כולו. הפרויקט של NSL Satellites נועד לבחון הנעה של רכיב קטן על גבי הלוויין (דיסקה המסתובבת על ציר) וכך לחסוך ברמת האנרגיה הדרושה כדי לייצר הנעת רכיבים נוספים.
 
 
 
 

חמישה מספרים שכדאי לכם להכיר לקראת השיגור

 
 
104 לוויינים
זהו מספר הלוויינים שיישא עליו המשגר, ביניהם לווייני BGUSAT וספייס פארמה הישראליים. מדובר בשיא עולם של מספר לוויינים לשיגור. מלבד הלוויינים הישראלים, 88 מהלוויינים, כל אחד במשקל 4.7 ק"ג בלבד, הם לוויינים אמריקאים השייכים לחברה אחת שמתכוונת לכסות את כדו"א. שלושה לוויינים נוספים יהיו מהודו, והשאר ממדינות כמו קזחסטן, הולנד, שוויץ, ואיחוד האמירויות.
 
1378 קילוגרם
המשקל הכולל של הלוויינים שישוגרו מחר. חלק מהלוויינים הם ננו-לוויינים במשקל מתחת לחמישה ק"ג.
 
500 ק"מ
פרט לשלושת הלוויינים ההודיים שישוחררו בגובה נמוך יותר, שאר 101 הלוויינים ייכנסו למסלול בגובה 500 ק"מ מעל כדור הארץ.
 
5 דקות
זה הזמן שייקח לפזר את כל הלווינים במיקום מדויק ברגע שהמשגר יגיע לגובה 500 ק"מ. 
 
27,000 קמ"ש
זו המהירות אליה יגיע המשגר, או במילים אחרות, פי 40 ממהירות של מטוס נוסעים ממוצע.
 
 
עדכון (15.2.17): צפו בשיגור:
 
 

אולי תאהבו גם

{{new.img.alt}}
{{new.start}}
{{new.body}}