שנה ארצית

  • התובנה כי כדו"א סובב סביב השמש ולא להיפך, מקורה בתיאוריה ההליוצנטרית במאה ה- 16 | איור: אנדראס סלריוס, 1660
מושגי הזמן שלנו נמצאים בשימוש כל כך יום-יומי, שקשה לנו להבין שהם למעשה תלויים בגורמים כמו תנועת כדור הארץ, ולכן נתונים לשינוי. למשל, שנה עבורנו היא משך הזמן מראש השנה, לראש השנה הבא. מתחילת הלימודים בכיתה ח', לתחילת כיתה ט'. אבל איך נקבע כי שנה תהיה באורך המסוים הזה? למה דווקא 12 חודשים, למה לא 14? השנה הארצית של כדור הארץ, היא משך הזמן שבו הוא משלים הקפה מלאה סביב השמש. במשך שנה זו, כדור הארץ יספיק להשלים מעט יותר מ-365 הקפות סביב צירו, וזהו מניין הימים בשנה. במהלך השנה, יספיק גם הירח להקיף את כדור הארץ מעט יותר מ-12 פעמים,  המחלקות לנו את השנה לחודשים.
 
לשנה הארצית אנחנו קוראים בדרך כלל פשוט "שנה". אולם לכל אחד מכוכבי הלכת יש שנה משלו – משך הזמן הדרוש לו להקיף את השמש. השנה של חמה למשל אורכת פחות משלושה חודשים שלנו. עם שנה כזו הייתם מסיימים תיכון מאוד מהר. לעומת זאת, השנה של נפטון אורכת כמעט 165 שנים ארציות, וישנם אפילו גופים במערכת השמש הרחוקים ממנה כל כך, עד כי השנה שלהם אורכת אלפי שנים ארציות! 

אולי תאהבו גם